זה יכול להיות השכן הצמוד, החבר הכי טוב ואפילו בן הזוג. זה מתחיל בשנות ה-20 המוקדמות, ולרוב לא קשור למצוקה כלכלית. הטיפול דומה לגמילה מאלכוהול - ההכחשה עמוקה אף יותר. חייהם של מיליונים ברחבי העולם נהרסים כתוצאה מהתמכרות כלכלית. איך, אם בכלל, יוצאים מזה?
רק כשהגיע לבית ריק ומצא את המכתב שהשאירה לו אשתו, הוא הבין שמשהו יסודי ועמוק השתבש בחייו. שהשליטה בהם כבר מזמן לא שלו. ובעיקר, שהנזק שגרם היה ממש לא רק לעצמו; שהוא פגע בשלושה יצורים קטנטנים, שתלויים בו ומעריצים אותו. נדרשו עוד כמה חודשים של עבודה עד שדורון הודה בפה מלא: אני מכור. ממש כמו לאלכוהול - מכור לפיננסים. לרווח המהיר, ועוד יותר מזה - להפסד.
הצרה הזאת היא נחלתם של רבים מכפי שנדמה: אחוז עד שניים מהאוכלוסייה לוקים בה. ד"ר אמנון מיכאל, מומחה להפרעה ולטיפול, אומר כי בניגוד אולי למצופה, ברוב המקרים אין להתמכרות הפיננסית קשר למצוקה כספית. "זה מגיע ממקומות אחרים - של חסך, של ריגוש ומחשבות גרנדיוזיות, של תחושה משכרת של אומניפוטנטיות. מתמכרים לפנטזיה הזאת, שהולכים לעשות 'מכה'. וככל שמפסידים יותר, צורכים יותר כדי להחזיר. מכורים דווקא לכישלון, לא להצלחה. לתחושה שמחר בוודאות יהיה יותר טוב. אי אפשר להשביע את הרעב הזה".
"זה יושב על מי שלא חש ערך ותוחלת בלי זה", ממשיך מיכאל, שטיפל בדורון ובמאות מקרים מסוגו. "זה יושב על עצמי לא מאורגן ולא בטוח בעצמו, שמנסה דרך חומר חיצוני או התנהגות כמו הימורים להחזיר איזה "עמוד שדרה פסיכולוגי". המכורים הכלכליים אוהבים להשוויץ, לספר כמה בזבזו. הם רוצים להראות שהם מעליך, לראות את ההלם על הפנים כשתשמע שהם הוציאו שלושה מיליון שקלים".
"בכל התמכרות יש גם חלק של פיצוי", אומר המטפל המומחה. "הכסף מפצה על אי סיפוק של צרכים מאוד ראשוניים. לתינוק יש צורך בהתפעלות, בהאדרה. ילד בן שנתיים חש כל-יכול כשהוא מצליח לשבור משהו, וזה דומה. יש פה גם פינוק יתר של מי שלא התפתח מהמקום הילדותי, הלא ריאלי הזה, ומסרב לקבל שזה בסדר לא להיות 'ביג שוט', שזה בסדר שלא כולם מעריצים ואוהבים אותך".
ד"ר מיכאל מדבר על מצב תודעה ילדותי, טרום התבגרותי, ולא בכדי: מחקרים מראים שלמעט באחוזים בודדים, ההתמכרות מתפתחת בשנות ה-20, גם אם נדמה לעיתים שהיא מתפרצת יש מאין בגילים המבוגרים יותר. יש לכך קשר ישיר להתפתחות הקוגניטיבית: המוח מגיע להבשלה מלאה רק בגיל 25, ולענייננו רלוונטי במיוחד מה שמכונה "המוח הקדמי" - זה המשפיע על קבלת החלטות, פתרון בעיות, שליטה, שיפוט ותפיסת מציאות. הסטטיסטיקה כמובן דרמטית לסוגיית המניעה: "אם נצליח למשוך את האנשים עד לגיל הזה, האפשרות שיפתחו תלות או התמכרות כמעט אפסית", אומר המומחה.
את עולם ההתמכרויות, המוכר לו היטב, מחלק מיכאל לחמישה ענפים עיקריים: התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (כגון סמים, אלכוהול, סוכרים), התמכרות ליחסים, התמכרות התנהגותית - למסכים, למשחקי מחשב וגם לפשיעה; התמכרות כלכלית ופיננסית - להימורים, לשופינג, למרמה והונאה, אפילו לחובות. "החומר הממכר הוא הכסף עצמו. המרדף אחריו הוא הדלק".
מיכאל עומד בראש העמותה הציבורת ''הדרך''. זו מפעילה מרכזי טיפול אמבולטוריים בחיפה ובתל אביב, תחת המרכז הישראלי לטיפול בהימורים ובסיוע מפעל הפיס, ובצידם כפר גמילה אשפוזי להתמכרויות בצפון. מדי יום רואים המטפלים מקרים של התמכרויות בדרגות קושי שונות, אך עם פרופיל דומה: איש המעמד הבינוני-גבוה, הנושא בתפקיד שמפגיש אותו בקביעות עם כספם של אחרים. זה יכול להיות עורך דין שמקבל צ'ק להפקדה, סוכן ביטוח, פקיד בנק, גזבר או מנהל חשבונות - כל מי שכסף זמין עבורו. או אז, בהינתן הדחף להמר, סביר שייטול את המזומנים ממקום העבודה, כמובן באמונה שלמה שעד מהרה יכפיל וישלש אותם ויוכל להשיב מיד. מכאן הקשר ההדוק בין הימורים להונאה, המקוטלגת אף היא תחת התמכרות כלכלית.
במרכזי הטיפול לא מתייצבים המהמרים בצורה לגמרי וולונטרית - נדיר שאדם כזה מגיע לבדו למסקנה שיש בכלל בעיה. בדרך כלל קדמו להגעתם כמה וכמה נורות אזהרה שהוחמצו, כמו עוד הלוואה חסרת כיסוי, קרן השתלמות ששוחררה בטרם עת או בית של ההורים שנמכר בניסיון לסגור את החוב. לרוב מבקשים המכורים לבטל את ההשלכות - תיק במשטרה, סכנת גירושים, איומים מהשוק האפור - ולא את ההתנהגות עצמה.
הטיפול עצמו מזכיר את תהליך הגמילה מאלכוהול, עם דינמיקה קבוצתית והרבה התמודדות עצמית. רק שכאן יש אלמנט נוסף, מעבר לתחושת השליטה המזויפת והאשליה שאפשר להפסיק בכל רגע נתון. בניגוד לחומרים פיזיים שהאדם יכול לצרוך, במקרה הכלכלי לעיתים אין כמעט עדויות למעשה. לפיכך ההכחשה, הטבועה בכל סוג של התמכרות, חזקה בהרבה. סביר גם שהמשפחה אינה חושדת בדבר, או בעצמה מצויה בהכחשה ואף מזינה את ההפרעה, כשהיא יוצאת מגדרה לסייע בצמצום הנזקים - עוד משכנתא ועוד מזומנים, שכנראה "יישרפו" באותה הדרך בדיוק. משום כך הסביבה הקרובה היא צלע משמעותית בטיפול.
הטיפול עובר דרך עבודה מאומצת על דפוסי חשיבה. זה מתחיל בניפוץ האשליה שהכוח והשליטה אצלך, או שאתה היחיד שנפגע מזה, ובהכרה שאתה חסר אונים ומזיק גם לאחרים. משם עוברים לניפוץ עיוותי חשיבה שונים ומשונים, שמכוונות כולן ל"מכה" הבאה. דוגמה מאלפת היא סטודנט למתמטיקה, טיפוס ריאלי ורציונלי מאוד, שנהג לפקוד מכונות מזל. מכונת ה"חתול" הייתה חביבה עליו במיוחד, ובכל פעם שניגש אליה - הקפיד לשתות למענה כוס חלב.
מהמר כפייתי שנגמל יודע, בדיוק כמו האלכוהוליסט, שההפרעה לא נעלמה, ומעתה והלאה הוא בחזקת שור מועד. המוח זוכר היטב את תחושת הסיפוק והריגוש המיידי ואת מה שגרם לה - אם זה וודקה, אוכל, סקס או הימורים. הוא תיעד ריחות, טעמים וקולות שליוו את שחרור הדופמין, זה שנהג לעשות פעם כל כך "טוב" - גם אם לטווח קצרצר. את הצניחה והריקנות שאחרי, זוכרים כמובן פחות.
גם בלי קזינו ממוסד ותרבות של מירוצי סוסים, אבל עם נגישות מואצת דרך כרטיס האשראי והאינטרנט, שיעור הסובלים מהתמכרות פיננסית בארץ דומה לזה העולמי - עשרות אלפים שהולכים עם זה יום-יום, עם נטייה מוגברת לגירושים ולהתאבדות. "זאת התמכרות סמויה, זה יכול להיות השכן שלך או החבר הכי טוב", אומר ד"ר אמנון מיכאל.
ומה בנוגע להימורים הקטנים של כולנו - לוטו, טוטו, ווינר או סתם התערבויות בין חברים? כאן משרטט מיכאל חומה ברורה: "כולנו קונים יין בסופרמרקט, או אוכלים. זה לא הופך אותנו לאלכוהוליסטים או לבעלי הפרעת אכילה". בכל זאת הוא מזכיר את מדיניות "משחקים באחריות" שאימץ מפעל הפיס, ובה שורה של נורמות וכללים שנועדו לסייע בזיהוי המכורים להימורים ובטיפול בהם. גם אם אתם "מהמרים" נורמטיביים לחלוטין, הוא ממליץ לקרוא, להכיר וליישם.
