בני הנוער, שממילא נוטים להסתגר בגיל ההתבגרות ולא לנדב מידע מיותר להורים – נמצאים בגיל מועד לפורענות, וחלקם עלולים למצוא את עצמם נופלים להתמכרויות שונות והרסניות. אורנה לשם, מנכ"לית עמותת אל-סם המטפלת בין היתר גם בהתמכרויות להימורים וסמים, מספרת על הזיהוי והטיפול בבעיה
גיל ההתבגרות הוא גיל מועד לפורענות. סערות רגשיות, בחינת גבולות והלחץ והחרדה שהגיל הזה מביא איתו, מובילים מתבגרים רבים לקשיים אדירים ולמחשבות על בריחה. כל אלה עלולים לגרור גם התמכרויות לסמים, אלכוהול, או אפילו הימורים.
"בני הנוער בוחנים כל הזמן את הגבולות, "אומרת אורנה לשם, מנכ"לית עמותת אל-סם. "זה גיל שמתאפיין בחיפוש אחר ריגושים, ולכן הגיל הזה מועד להתמכרויות, בין אם מדובר בהתמכרות לסמים, אלכוהול, הימורים או כל התנהגות אחרת. בנוסף, הרבה פעמים אלה יהיו התמכרויות כפולות: סמים ואלכוהול, אלכוהול והימורים, או צירופים נוספים. הבעיה היא שבלי טיפול נכון, בני הנוער עלולים להחליף התמכרות אחת באחרת".
מדובר בהתמכרות כמו שאנחנו מכירים אותה מעולם המבוגרים?
"כשמדברים על בני נוער מדברים פחות על 'התמכרויות', ויותר על 'שימוש ב', או 'התנהגות של'. לשים על בני הנוער את התגית 'מכור' זה ביטוי חריף, שצריך להיות שקולים לגביו. בנוסף, כשמדברים על התמכרות, מדברים על רצף. בעמותה שלנו לדוגמא, אנחנו מחפשים את בני הנוער שנמצאים בתחילת אותו הרצף, וזה מה שאנחנו רוצים לטפל בו. לכן, ודווקא בשלב הזה, למורים, להורים, ולכל מי שנמצא בסביבה – יש תפקיד קריטי. כל התרעה שעולה כשזו עוד התנהגות קטנה ולא גדולה ומושרשת – יכולה להציל חיים".
איך מזהים את הדברים בגילאי הנוער, כשממילא זה גיל בו מסתגרים בחדר ולא נוהגים לשתף?
"בדרך כלל אפשר להבין שקיימת בעיה, אם התנהגויות מסוימות קורות על חשבון ההתנהגות הנורמטיבית שהיינו מצפים לראות. הוא כבר לא הולך לבית הספר, כבר לא מתפקד, הציונים יורדים בצורה משמעותית. אם לוקחים לדוגמא את תופעת ההתמכרות למסכים: אם ההורה רואה שהילד יושב כל הלילה, לפעמים גם עד חמש בבוקר, ועסוק במסך ולכן גם לא מסוגל ללכת לבית הספר, אפשר להבין שהוא עבר את הגבול ושיכול להיות שיש פה משהו שדורש טיפול. דבר נוסף שכדאי לדעת הוא שבדרך כלל הסביבה תקלוט את ההתמכרות או הבעיה, מהר יותר מהנער בעצמו. כשבן הנוער יכנס לזה, לרוב הוא ירגיש טוב עם עצמו ולא יחשוב שהוא צריך עזרה, עד שזה יהיה מאוחר מדי".
אז למה לשים לב?
"בעיקר צריך לשים לב לשינויים הקטנים שקורים, וברור שקשה לאתר את זה כשזה קטן. בהרבה מאוד מקרים ההורים או הסביבה מבינים את זה רק כשבני הנוער כבר נכנסים לחובות או מסתבכים בצורה רצינית".
יש בני נוער שמועדים יותר לפורענות?
"חשוב לי להגיד ולחדד שזה נמצא בכל פלח אוכלוסיה שהוא. בכל המעמדות הסוציו-אקונומיים, בכל היישובים, אצל דתיים, אצל חילונים. זה לא נמצא באוכלוסייה אחת יותר מאשר באחרת. אני יכולה לתת דוגמא על נער, בן להורים גרושים ממעמד סוציו אקונומי מאוד גבוה, שהגיע אלינו אחרי שהתמכר להימורים. האם גילתה את זה כשביקשה ממנו באחד הימים לקחת אוטובוס לאבא שלו, ולמרות שעבד והכניס כסף – לא היה לו כסף לכרטיס. היא נכנסה לטלפון של הילד וראתה שאת כל הכסף שהוא מרוויח הוא מבזבז באינטרנט על הימורים בתחרויות סוסים. הוא הגיע למצב שהוא מלווה כסף מחברים, והאחים הצעירים שלו ידעו מהסיפור אבל לא אמרו מילה. דווקא בגלל שהוא היה בחור חכם ומוכשר מאוד הוא הצליח להיכנס לכל האתרים האלו, גם בגיל צעיר, ולהמר".
מה אותם הורים עשו?
"זה הגיע בסופו של דבר למצב שההורים ממש חששו. האמא ישנה עם הארנק צמוד, כי היא לא רצתה שהוא יגנוב לה אותו באמצע הלילה. בשלב הזה היא הודיעה שהיא לא מוכנה יותר לתת לו שקל עד שהוא ילך לטיפול. האבא עדיין לא הבין עד כמה חמורה הבעיה אבל האמא עמדה על זה ורק בגלל ההתעקשות שלה - הילד הגיע אלינו בזמן".
להודות שיש בעיה ולהגיע לטיפול
לשם אומרת שהדבר הראשון שצריך לעשות הוא להודות בכך שקיימת בעיה, ולדרוש מבן הנוער ללכת לטיפול מקצועי, גם אם להורים בעצמם קשה להכיר ולהודות בזה. "ברגע שבן הנוער יגיע לטיפול, עובד סוציאלי שהתמחה ספציפית בנושא ההתמכרויות ההתנהגותיות יקבל אותו. הוא ינסה להבין למה הוא מכור, מה הוביל לאותה התמכרות, ממה הוא מנסה לברוח ולמה. וגם – באיזו תדירות ובאיזה היקף של התמכרות מדובר. ברגע שמבינים למה מלכתחילה הוא התחיל להמר, לשתות או כל דבר אחר, אפשר להבין איך לעזור לו לעמוד באותם לחצים שהוא מתמודד איתם ומובילים אותו לחזור להתמכרות, בין אם מדובר בבעיות במשפחה, בעיות חברתיות, לחץ בלימודים וכו. לאחר מכן – נותנים לו כלים להתמודד עם אותה התמכרות".
ואם הוא לא ירצה להגיע לטיפול?
"הורים רבים נוטים להעלים עין ולא לדבר על זה שהילד גנב להם כסף. בהרבה מאוד מקרים הם יעדיפו פשוט לכסות לו את החובות - שזו ההתנהגות ה גרועה ביותר שיכולה להיות. ההורה מנסה לכסות על הסימפטום והבעיה נשארת לא מטופלת. ברר שאף אחד לא רוצה להגיע לטיפול באל-סם. הילד במצב בו טוב לו עם ההתמכרות, אבל כשגורם בעל סמכות מחייב אותו – זה פשוט יכול להציל אותו למנוע את ההידרדרות במצב. הדבר החשוב ביותר הוא לא להחביא את הבעיה".
על פי לשם, דבר נוסף שצריך להיזהר ממנו היא טיפול פרטי אצל מטפלים שלא מומחים בטיפול בבעיה. "בהרבה מקרים ההורים לוקחים את הילדים למטפלים פרטיים שלא מבינים מספיק בתופעת ההתמכרות. התמכרות זו בעיה שדורשת הבנה ספציפית. לכן חשוב להגיע למטפל שמתמחה בהתמכרויות".
ואם הילד מסרב?
"אם הילד לא ירצה לבוא, כדאי שההורים יגיעו בעצמם, ויקבלו כלים שיעזרו להביא את הילד. צריך להבין שהבעיה לא תיפתר מאליה ולהורה לא תמיד יהיה את הידע להפסיק את זה. כן חשוב לי להדגיש שהורים לילדים שסובלים מבעיה של התמכרות, כל התמכרות, בין אם מדובר בהימורים, סמים, אלכוהול, מסכים ועוד – מוזמנים לפנות לקו החם שלנו ולהתחיל טיפול: 1700-50-50-55."
אם אתם חוששים שהילד או הילדה שלכם, או מישהו ממשפחתכם עלול להתדרדר להתמכרות או כבר נמצא שם – מגוון כלים, טיפים, שאלות ותשובות וגם מדריכים תוכלו למצוא במתחם "משחקים באחריות" של מפעל הפיס. תוכלו למצוא שם גם שאלון ''בחן את עצמך'' שבמספר שאלות פשוטות יעזור לכם לגלות האם אכן הגיע הזמן לשים בלמים, לעצור ולהתחיל לטפל בבעיה.