בשנים האחרונות, לנוכח השימוש הנרחב במדיה הדיגיטלית בכל שכבות האוכלוסייה - ובעיקר בקרב ילדים ובני נוער - עלו שאלות בנוגע להשלכות האפשריות של השימוש בטכנולוגיה זו על הפרט והחברה. בין היתר, עלה החשש לגבי התרומה האפשרית של טכנולוגיה זו להתמכרויות דיגיטלית שתגרור תופעות של סבילות, גמילה ופגיעה בתפקוד. שיעור הימצאות של התמכרות דיגיטלית בקרב מתבגרים כמו שנבחן באמצעות ניתוח־על של מאמרים היה תלוי בסוג הפעילות: שיעור המצאות של התמכרות לאינטרנט עמד על 12.1% (178 מחקרים), שיעור התמכרות למשחקי מחשב עמד על 6.9% (40 מחקרים), לטלפון חכם על 21.6% (26 מחקרים) ולרשתות חברתיות עמד על 12.2% (12 מחקרים)[1].
לאמוד את שיעור ההימצאות של התמכרות דיגיטלית (לטלפון סלולארי, לאינטרנט ולמשחקי מחשב בקרב בני נוער בישראל) ולהעריך את הקשר בין מאפיינים סוציו־דמוגרפיים ובריאותיים לבין התמכרות דיגיטלית.
איסוף המידע התבסס על סקר דיגיטלי שבוצע בקרב תלמידים בחטיבות ביניים בחינוך הממלכתי (1602 במגזר היהודי ו- 396 במגזר הערבי) וכן בקרב 250 בני נוער בגילים 12 - 15 שהיו חלק מפאנל אינטרנטי*.
בסקר נכללו בין היתר מאפיינים סוציו־דמוגרפיים, הרגלי שימוש במכשירים דיגיטליים לפי סוג המכשיר וסוג הפעילות, מבחן התמכרות לטלפון סלולארי (SAS-SV†), מבחן התמכרות לאינטרנט (s-IAT‡) ומבחן ההתמכרות למשחקי מחשב (IGDT-10§) בנוסף, נכללו שאלות על מצבי בריאות והתנהגות בריאות. לפי דיווחי הילדים בסקר חושבו שיעורי ההימצאות של התמכרויות דיגיטליות ומופו מאפיינים של קבוצות בסיכון. כמו כן, נבחן הקשר בין התנהגויות בריאותיות שונות (כמו עישון תזונה ועוד) לבין התמכרות דיגיטלית. לבסוף מופו השלכות בריאותיות של שימוש ממושך במסכים על הישנה ועל מצבי בריאות אחרים.
ממצאי הסקר מדגימים כי שיעור התמכרות דיגיטלית תלוי בסוג הפעילות ובמאפייני המשתמש. שימוש שמוגדר כהתמכרות לטלפון סלולארי נמצא ב- 30.2% מבני נוער בגיל חט"ב מהמגזר היהודי, 23.2% מבני נוער בגיל חט"ב מהגזר הערבי ו- 27.5%. מבני הנוער יהודים בני 15 - 18 נמצא כי שימוש כבד (מעל שש שעות ביום) בטלפון סלולארי מעלה את ההסתברות להתמכרות סלולארית, יחד עם זאת לא כל שימוש כבד קשור להתמכרות.
במודל רב משתני בקרב תלמידי חטיבת ביניים לבחינת הקשר בין מאפיינים סוציו־דמוגרפים והסיכון להתמכרות לטלפון סלולארי נמצא כי בנות באופן מובהק (OR=2.7; 95% C2.04-3.58) היו בהסתברות גבוהה יותר להתמכרות סלולרית. גיל, לאום וצפיפות דיור לא נמצאו קשורים באופן מובהק להתמכרות לטלפון סלולארי. יחד עם זאת. בקרב בני 15 - 18 לא הודגם קשר בין גיל, מין, ורמת דתיות לבין הסיכון להתמכרות סלולארית. יחד עם זאת בשתי הקבוצות, ככל שגיל תחילת שימוש גבוה יותר כך הסיכוי להתמכרות נמוך יותר.
שיעור התמכרות לאינטנרט בבני 12 - 15 עמד על 15.8% (16.2% ביהודים ו־15.3% בערבים), ושיעור המכורים לאינטרנט בבני 15 - 18 עמד על 17.5%. נמצא כי שימוש כבד בטלפון סלולארי מעלה את הסיכון להתמכרות לאינטרנט אבל לא כל המשתמשים הכבדים בטלפון מכורים לאינטרנט. בהקשר למשחקי מחשב, נמצא כי בנים משחקים במחשב יותר מבנות, וחילוניים ומסרותיים יותר מדתיים וחרדים.
בנוגע למשחקי מחשב, כ־1/3 מהילדים בגיל חטב (ממלכתי בלבד) משלמים עבור רכישה של משחקי מחשב או התקדמות בשלבי המשחק.
בקרב תלמידי חט"ב 4.5% הוגדרו כמכורים למשחקי מחשב (4.6% ביהודים ו- 4.1% בערבים) ושיעור הבנים המכורים למשחקי מחשב היה גבוה יותר משיעור הבנות המכורות. בקרב היהודים: 3.9% דיווחו כי הם עוסקים בהימורים מקוונים ובקרב הערבים השיעור עמד על 5.1%.
| שאלה | היגד | נוסח השאלה |
|---|---|---|
| 1 |
מחשבות מטרידות |
במהלך השנה האחרונה, כאשר לא שיחקת: באיזו תדירות דמיינת שאת/ה משחק/ת. חשבת על משחקים ששיחקת בעבר ו/או ציפית למשחק הבא? |
| 2 | גמילה | באיזו תדירות הרגשת חסר/ת מנוח, רגזני/ת, חרד/ה ו/או עצוב/ה כשלא יכולת לשחק או כששיחקת פחות מהרגיל? |
| 3 | סבילות טולרנטיות | האם במהלך השנה האחרונה הרגשת צורך לשחק לעיתים קרובות יותר או שיחקת לפרקי זמן ארוכים יותר כדי להרגיש ששיחקת מספיק? |
| 4 | איבוד שליטה | האם במהלך השנה האחרונה ניסית, ללא הצלחה, לצמצם את זמן המשחק שלך? |
| 5 | ויתור על פעילות | האם אי פעם במהלך השנה האחרונה שיחקת במשחקים במקום להיפגש עם חברים או להשקיע בתחביבים או בילויים שנהגת ליהנות מהם בעבר? |
| 6 | המשכיות למרות | האם שיחקת הרבה למרות שהיו לזה השלכות שליליות (לדוגמא, חוסר שעות שינה, אי הצלחה בבית הספר, וויכוחים ו/או הזנחה של מחוייבויות)? |
| 7 | הטעייה, רמאות | האם ניסית להסתיר ממשפחתך, חבריך או אנשים חשובים אחרים כמה את/ה משחק/ת או האם שיקרת להם לגבי המשחק שלך? |
| 8 | בריחה ממצב רוח | האם שיחקת בכדי להקל על מצב רוח שלילי (להקל על עצב, אשמה, חרדה וכדומה)? |
| 9 | השלכות שליליות | האם סיכנת או איבדת מערכת יחסים משמעותית בגלל המשחק?' |
| 10 | השלכות שליליות | האם אי פעם במהלך 12 החודשים האחרונים סיכנת את ביצועך בבית הספר או בעבודה בגלל משחק? |
בהקשר למדדי בריאות: ההתמכרות הדיגיטלית (לטלפון סלולארי, לאינטרנט או למשחקי המחשב) נמצא קשור עם התנהגות בריאותית לקוייה, אך כיוון הקשר (מה הסיבה ומה התוצאה) עדיין לא ידוע. בקרב המכורים לאינטרנט, למשחקי מחשב, לטלפון סלולארי וגם בקרב משתמשים כבדים שיעור הילדים עם הפרעות שינה היה גבוה יותר מאשר בקרב אלו שלא מכורים. קשר זה (p<0.01) בין התמכרות ושימוש כבר לבין הפרעות שינה נמצא גם בבני הנוער היהודים וגם בערבים.
ההשלכות הבריאותיות השכיחות בטווח הקצר לאחר שימוש ממושך במסכים היו עייפות (39.5% ביהודים ו- 27.5% בערבים סבלו מעייפות לאחר השימוש במסכים), כאבי צוואר וכאבי ראש. כמו כן, הילדים דיווחו על טשטוש בראייה, כאבי כתפיים, דמע, סחרחורות ועוד תופעות לאחר שימוש ממושך במסכים.
טבלה 1: הקשר בין בריאות סובייקטיבית והתמכרות דיגיטלית בקרב בני האוכלוסייה היהודית
| הגדרת בריאות סוביקטיבית | שיעור המכורים לסלולארי | שיעור המכורים לאינטרנט | שיעור המכורים למשחקים |
|---|---|---|---|
| טוב מאוד | 25.2% | 13.3% | 3.7% |
| טוב | 35.2% | 21.2% | 5.4% |
| לא כל כך/בכלל לא טוב | 42.9% | 35.1% | 5.0% |
| מובהקות | P<0.001 | P<0.001 | P=0.4 |
הגדרה סובייקטיבית של הבריאות טובה יותר נמצאה קשורה בקרב היהודים עם שיעור נמוך יותר של התמכרות.
לסיכום, רוב בני הנוער המשתמשים במדיה דיגיטלית אינם מוגדרים כמכורים, אך להתמכרות עלולות להיות השלכות בריאותיות משמעותיות. ישנם מאפיינים סוציו־דמוגרפיים ובעיקר הרגלי שימוש (כמו שימוש כבד) שיכולים לעזור באיתור קבוצות סיכון לצורך מניעה או טיפול בהתמכרות דיגיטלית. בנוסף, גם לשימוש ממושך שאינו התמכרותי יש השלכות בריאותיות ובשל העלייה המואצת בשימוש, יש להתייחס לכלל אוכלוסיית המשתמשים לצורך מניעה ראשונית ושניונית של בעיות בריאותיות.
חברת הסקרים מדגם *
Smartphone Addiction Scale-short Version †
short vertion of I nterner Addiction Test ‡
Ten-Item Internet Gaming Disorder Test §
