יש טוענים, שכאשר קהילה נחשפת לבעיית ההתמכרות להימורים, חלה בה גם עלייה בתחלואת אלכוהוליזם, בהתמכרות לחומרים אחרים ובבעיות משפחתיות וחברתיות. על רקע ההתמכרות להימורים מתפתחת תלות באלכוהול, בכדורי הרגעה, בסיגריות ובסמים אחרים כדי להפיג את המתח וכדי לברוח מן המציאות, והמהמר הכפייתי נכנס למעגל התמכרות נרחב ומורכב יותר. ולהפך, יש טוענים שבעיות התמכרות לחומרים שונים, מובילות את המכורים להתמכרות להימורים. באמצע שנות התשעים פורסם בארץ מאמר על מאפיינים של 24 מטופלים מהמרים כפייתיים [1]. הסתבר, כי אף לא אחד מן המטופלים דיווח על שימוש באלכוהול או בסמים אחרים. לעומת זאת, דיווחו 88% מן המטופלים על עישון של יותר מ-30 סיגריות ביום. נושא הקשר בין שימוש ותלות באלכוהול ובסמים אחרים לבין התמכרות להימורים נחקר רובו ככולו בארה"ב ובקנדה. המחקרים בדקו שימוש בחומרים שונים בקרב מהמרים וכן השתתפות בהימורים בקרב משתמשים בחומרים. המחקרים התבצעו בקרב מטופלים ובקרב האוכלוסייה הכללית. ממצאי המחקרים הללו שונים, בדרך כלל, מהממצא שנמצא בארץ במאמר הנ"ל.
להלן כמה דוגמאות:
מחקרים בקרב מהמרים כפייתיים גילו שימוש לרעה ותלות באלכוהול ובחומרים אחרים בשיעורים של עד כ-50% [2]. למשל, מחקר בארה"ב שנערך בתחילת שנות השמונים בקרב 51 מטופלים בתכנית גמילה מהימורים מצא ש-39% השתמשו לרעה באלכוהול ובסמים בשנה שקדמה לטיפול [3]. כמו כן דווח, ש-48% מנשים חברות ארגון "מהמרים אנונימיים" שנבדקו, השתמשו לרעה בחומרים או היו תלויות בחומרים במהלך חייהן [4].
בסקר טלפוני, שנערך במדינת טקסס בארה"ב בשנת 1992 בקרב 924 בני נוער בגילאי 14-17, נמצא ש-79% הימרו אי-פעם במהלך חייהם, כאשר 12% הוגדרו כמהמרים בסיכון לפיתוח בעיות הימורים (הימרו כל שבוע ולא היו להם בעיות עקב כך או לחילופין הימרו בתדירות נמוכה יותר אך סבלו עקב כך מבעיות), 5% הוגדרו כבעלי בעיות הימורים (Problem Gamblers) (הימרו כל שבוע והיו להם בעיות שונות עקב כך). הסתבר, שככל שתדירות ההימורים בקרב הצעירים שהשתתפו בהימורים הייתה גדולה יותר, כך השימוש באלכוהול, בסיגריות ובסמים אחרים היה נפוץ יותר. ו-50% מאלה שהוגדרו כבעלי בעיות הימורים השתמשו אי-פעם בחומרים בהשוואה ל-26% בקרב בעלי סיכון לפיתוח בעיות הימורים ול-15% בקרב מהמרים לא-בעייתיים. באופן דומה, ל-24% מן המהמרים הבעייתיים היו בעיות עקב השימוש בחומרים בהשוואה לפחות מ-10% אצל שאר המהמרים [5]. במחקר שנערך שם באותה שנה בקרב 6,308 מבוגרים באמצעות שאלון ידוע ומהימן המכונה SOGS (South Oaks Gambling Screen), שנעשה בו שימוש במחקרים רבים (ראו הערה בסוף), התגלה, ש-1.7% היו מהמרים בעייתיים עם פוטנציאל להפוך למהמרים כפייתיים בזמן מילוי השאלון (3-4 מאפיינים של בעיות הימורים מתוך 20 בשאלון) ו-0.8% מהמרים כפייתיים (5 או יותר מאפיינים). בנוסף, 1.3% היו מהמרים כפייתיים במהלך חייהם ו-3.5% מהמרים בעייתיים במהלך חייהם. כמו כן התגלה, שמהמרים בשנה שקדמה למחקר דיווחו יותר על שימוש באלכוהול ו/או בסמים אחרים בהשוואה לאנשים שלא הימרו. כ-70% מאלה שהימרו בשנה שקדמה למחקר השתמשו בחומר כלשהו, בהשוואה ל-46% מאנשים שהימרו בתקופה עד לשנה שקדמה למחקר, ול-25% מאנשים שלא הימרו מעולם. אנשים עם בעיות הימורים בשנה שקדמה למחקר השתמשו בסמים בלתי-חוקיים בשנה זו פי 2 ממהמרים לא-בעייתיים (15% לעומת 7%). רק 1% מאנשים שלא הימרו בשנה זו השתמשו בסמים. לחילופין, בקרב המשתמשים בחומרים, ככל שהם הימרו יותר, כך היו להם יותר בעיות הקשורות בשימוש בחומרים [6].
במדינת טקסס הופעל במאי 1992 קו-פתוח לנושא ההתמכרות להימורים. במשך השנתיים עד יוני 1994 פנו לקו הפתוח כ-200,000 אנשים עם בעיות הימורים ואנשים שיש להם בני-משפחה וחברים עם בעיות הימורים. כ-29% מבין אלה שהוגדרו מהמרים בעייתיים ציינו שיש להם בעיית התמכרות לאלכוהול, ו-9% ציינו שיש להם בעיית התמכרות לסמים אחרים. כ-30% מהם באו ממשפחות עם היסטוריה של התמכרות לאלכוהול [7].
בשנת התקציב 1995/6 פנו 2,177 מהמרים כפייתיים לטיפול בפרובינציה אלברטה בקנדה. 76% מהם ציינו בעיות של שימוש באלכוהול ו/או בסמים אחרים [8]. בסיכום לשנים 1998-1999 לגבי 38,374 הפונים לטיפול בבעיות אלכוהול, סמים והימורים באלברטה נמצא, שבקרב אלה שפנו לטיפול בבעיות הימורים (10% מן הפונים) ציינו 55% שהיו להם בעיות של שימוש באלכוהול ו/או בסמים אחרים [9].
במחקר שנערך בשנת 1990 בקרב 91 חברי "מהמרים אנונימיים" במדינת מרילנד בארה"ב התגלה, של-31% הייתה התמכרות נוספת: 14 אנשים היו אלכוהוליסטים, 4 היו מכורים לסמים ו-10 היו מכורים לאלכוהול ולסמים. 11 אנשים עברו גמילה מאלכוהול ומסמים לפני הגמילה מהימורים והשאר עברו גמילה מאלכוהול, מסמים ומהימורים בו-זמנית. ל-46% היו בעיות אלכוהוליזם במשפחה, כאשר ל-15% היה אב אלכוהוליסט, ל-2% היו שני ההורים אלכוהוליסטים ול-14% היה הורה אחד וקרוב משפחה אלכוהוליסטים. בנוסף, היו ל-24% מקרים של שימוש בסמים במשפחה [10]. סקר פונים לקו פתוח למהמרים באותה מדינה, שסיכם 12,000 פניות מ-1.7.89 עד 30.6.90, ניתח 1,324 פניות שהתייחסו למידע על טיפול במהמרים כפייתיים ולהפניות לטיפול או לארגון "מהמרים אנונימיים". נמצא, של-13% היו בעיות אלכוהול ול-2% היו בעיות סמים [11].
מחקר שנערך באמצע שנות השמונים בקרב 458 מטופלים בתכניות גמילה מחומרים בבית חולים בארה"ב אבחן 9% כמהמרים כפייתיים [12]. בנוסף נמצא באותו בית חולים ש-11% מתוך 105 הפונים לשירות הפסיכיאטרי היו מהמרים כפייתיים עם אבחון משני של שימוש לרעה בחומרים [13]. מחקר אחר בקרב 100 משתמשים לרעה בחומרים בקהילה טיפולית מצא ש-14% היו מהמרים כפייתיים [14]. בנוסף נטען, שבעיות הימורים מצויות אצל אלכוהוליסטים ומשתמשים בסמים, ושמחקרים בקרב מבוגרים שטופלו באשפוז עקב שימוש בחומרים הראו שכ-10% הם מהמרים כפייתיים ו-10% מהמרים בעייתיים. בקרב מתבגרים שטופלו באשפוז עקב שימוש בחומרים היו השיעורים 14%, ו-14% בהתאמה [15]. במחקר שנערך בארה"ב בשנת 1992 בקרב 2,171 משתמשים לרעה בחומרים חולקו המשתתפים לשלוש קבוצות: 87% היו משתמשים ללא בעיות הימורים, 7.2% היו משתמשים עם בעיית הימורים קלה, ו-5.8% היו משתמשים עם בעיית הימורים חמורה (מהמרים כפייתיים). משתמשים שהיו מהמרים כפייתיים השתמשו ביותר חומרים בהשוואה ללא-מהמרים ובלטו בתכונות כמו תוקפנות, אימפולסיביות ורגשות שליליים [16].
לסיכום, מחקרים בצפון אמריקה מראים שקרוב למחצית מן הסובלים מבעיות הימורים לוקים בהתמכרות לחומרים או בבעיות של שימוש בחומרים, וכ-10% מן המתמכרים לחומרים סובלים מבעיות הימורים.
הערה: שאלון SOGS תורגם לעשרות שפות ונעשה בו שימוש נרחב במחקרים לגילוי בעיות הימורים [17].
(מתוך: "הכול על אלכוהול", גיליון 32, ספטמבר 2001, עמודים 7-8)
לחצו כאן להורדת חוברת מאמרים מלאה
