המאמר מבוסס על מחקר שהוגש על ידי החוקרת במסגרת עבודת מאסטר, במחלקה לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ונמצא בהליך שיפוט.
תופעת ההתמכרות להימורים מתרחבת בארץ ובעולם. לתופעה זו השלכות קשות על המהמרים מבחינה אישית, משפחתית וחברתית. מתוך כך, נעשה מחקר העוסק בתופעה זו, ומתמקד בתהליך ההתמכרות של מהמרים כפייתיים בישראל. זהו מחקר חלוץ המנסה לראשונה לבנות פרופיל של המהמר הכפייתי בישראל מתוך התמקדות במהמרי קזינו. זאת, במטרה להרחיב את ההבנה אודות המהמרים על ידי תיאור דפוסי התנהגותם והמאפיינים האישיותיים שהביאו אותם להתמכרות.
לצורך המחקר נבחרו 11 מרואיינים, שנמצאו מהמרים כפייתיים (על פי שאלון מסוג SOG Lesieur and Blume, 1987), המיועד לאבחון התמכרות כפייתית. בשלב השני הם רואיינו באמצעות ריאיון עומק חצי מובנה. המתודולוגיה מתבססת על המסורת הפנומנולוגית והגישה האיכותנית. שימוש במתודולוגיה מסוג זה מאפשר הבנה של תהליך ההימורים ושל החוויות הנשקפות מבעד לעיניו של המהמר דרך סיפורו האישי, זאת, מתוך ההנחה כי התמכרות להימורים על נסיבותיה ומרכיביה היא תופעה אינדיבידואלית וסובייקטיבית.
שלושה נושאים נבחנו במחקר: תהליך הכניסה להימורים, חוויית ההימורים עצמה והיציאה מן ההימורים. תוצאות המחקר העלו אשכול של דפוסים, מרכיבים וחוויות בעלי דינמיקה פנימית המובילים אדם להימורים וליציאה מהם. במחקר נמצא ציר נרקיסיסטי הכולל שלוש תימות מרכזיות: "אפס אפסים", "חוויית המלך" ו"התנפצות אשליית המלך". ציר זה אפשר הבנת תהליכי הכניסה להימורים והיציאה מהם.
"אפס אפסים" (הכניסה להימורים) - בדומה לתחושת האפסיות וחוסר הערך, המלווה את בעל ההפרעה הנרקיסיסטית, תיארו המרואיינים במחקר את תחושת האפסות כרקע לכניסתם להימורים. בסיפוריהם, אחד עשר המרואיינים קשרו את כניסתם להימורים במשבר כלשהו שעברו בילדותם, ביחסים עם אבותיהם או במשבר בבגרותם. קו משותף לכל המרואיינים היא הפגיעות הנרקיסיסטית המתלווה למשברים. חמישה מרואיינים העלו תחושת אפסיות בהקשר למשבר שעברו בבגרותם, ואילו ששת הנחקרים האחרים קישרו תחושה זו ליחסים קשים עם אבותיהם בילדותם. ממצאים אלה עולים בקנה אחד עם סקר פנימי שנערך בארץ על ידי עמותת "אפשר" (דרור, לוי ולסלוי, 2003) ובו נמצא כי למעלה ממחצית המשיבים בסקר עברו משבר בילדותם וכמחצית מהמשיבים תיארו משבר בבגרותם. המרואיינים, אשר תיארו משבר בבגרותם, דברו על אירוע קשה וטראומטי, כגון משבר בעקבות הולדת אח נכה, מות בת זוג ממחלה קשה, תאונת דרכים ונכות. המרואיינים, אשר סיפרו על משבר בילדותם, הצביעו על יחסים קשים עם אבותיהם. הם תיארו בסיפוריהם תגובות אלימות וקשות שהופנו כלפיהם מצד אב נוקשה ובלתי צפוי, אשר היחסים עמו לוו בתחושות של השפלה, חוסר הערכה, חוסר קבלה ושהקשר עמו וקבלת האהבה היו מותנים במתן כבוד ובציות. המרואיינים מתארים חוויית שעמום וריקנות בהקשר לפנייתם להימורים ומסבירם אותה כ"חלל ריק" בדומה למוות, המבליט תחושות של כישלון ואפסיות. תיאור זה מחזק גם את הצורך של המרואיינים בחיפוש אחר חוויה מפצה בעלת תוכן ועוצמה, שתסייע להם לחזק את הערך העצמי שלהם. על רקע זה ניתן להבין את פנייתם להימורים כפתרון חיצוני הבא למנוע תחושות קשות, בהיעדר משאבים פנימיים של יכולת, הערכה עצמית ומשמעות. פרום (מתוך (Brisma, 1995 מסביר את הצורך של האדם המכור לחפש פתרונות חיצוניים, כי על פי תפיסתו הטוב נמצא מחוצה לו ולא בתוכו. לדעתו של פרום, ההתמכרות נוצרת כאשר יש תלות במקורות חיצוניים המספקים אהבה, חיבה, תענוג ומידע. גישתו של פרום תואמת את הפרשנות, שניתנה במחקר, באשר לחוסר יכולתם של המרואיינים למצוא משמעות פנימית לחייהם, ונטייתם לחפש משמעות חיצונית לחייהם באמצעות ההימורים בקזינו. גם פראנקל (1970) רואה בהתמכרות התנהגות הנובעת מהיעדר משמעות קיומית ומתחושת ריקנות בחיים. לטענתו המונח "ריק קיומי", מתאר חיים ריקים מתוכן, שהם תוצאה של שעמום, שניתן "לברוח" ממנו באמצעות התמכרויות או דיכאון. בסיפורי המרואיינים בולט הצורך בבריחה לתוך עולם ההימורים. הבריחה לעבר חוויה מפצה הנה אקט הכולל תכנון ופעולה, כשהוא לעצמו משמש פתרון קונקרטי לחוויית הריק הפנימי.
"פנטזיית המלך" (חווית ההימורים) - בדומה לתחושות הגדלות, המאפיינת את בעל ההפרעה הנרקיסיסטית, כך גם המהמר נזקק לתחושת כוח וגדלוּת ואותה הוא מגלה במרחבי הקזינו. תחושת הכוח והגדלות מתוארת בסיפוריהם של המרואיינים כחוויה עילאית של "מלך". חוויית המלך בקזינו היא למעשה פנטזיה, אשר המרואיינים מייחסים לה כוח רב, הנובע מכמה מקורות: ממשחק ההימורים, מהמגע עם סכומי כסף גדולים, מההתנתקות, מתחושות הניצחון הייחודיות, מהגאווה, מהמתח ומההתרגשות. כל אלו מתוארים כחוויה של כוח ועוצמה, ומהווים פיצוי על הפגיעוּת הפנימית ומשמרים את ההתמכרות להימורים. רוב המרואיינים במחקר השתמשו, באופן לא מקרי, במילה "מלך" כדי לתאר את התחושות החיוביות במהלך ההימורים בקזינו. הבחירה במוטיב ה"מלך" משקפת את הצורך של המרואיינים בכוח ובעוצמה ביחס לסביבתם ובתחושה של ייחודיות, עליוניות, הצלחה והצטיינות. אפשר להבין את הצורך הרב של אדם החש עצמו "אפס אפסים" בחוויה של "מלך" שלא ניתן לממשה במציאות חייהם של המהמרים. צורך אשר מקבל את סיפוקו באמצעות הפנטזיה המתרחשת בתוך הקזינו. הקזינו מצטייר מתיאורי המרואיינים כעולם של שפע קסום, מעין גן עדן, שיש בו מלאי בלתי נדלה של משאבים פיזיים ורגשיים, המסופקים מיד עם הכניסה למקום. הקזינו, נראה בעיני המהמר כארמון מעוצב ומהודר. הנתינה ללא גבול והכבוד שרוחשים למהמר, מספקים לו חוויה פנימית עילאית ועשירה בתחושות חיוביות. מאפיינים אלו מאפשרים למהמר לחוות את "פנטזיית המלך" כאילו היא המציאות עצמה.
"התנפצות חווית המלך" (היציאה מההימורים) - קצהו של הרצף הנרקיסיסטי מייצג את התנפצות "אשליית המלך" של המהמר, המוסברת בספרות כקריסת הגרנדיוזיות (ויורסט, 1988; מילר, 1992) של בעל ההפרעה הנרקיסיסטית. התנפצות "פנטזיית המלך" טומנת בחובה מחד גיסא, תחושות קשות של דיכאון וריקנות של המהמר בשל אובדן חוויית ההימורים ומאידך גיסא, התנפצותה יוצרת בסיס לשינוי. מקורות כוחה של "פנטזיית המלך", נחלשים ומערערים את קיומה. במצב של ערעור על פנטזיית המלך, המהמר צריך לבחון ולאמץ מקורות כוח חיצוניים חלופיים. לעתים בשלב הדיכאון דווקא, בו חווה המהמר בדידות חברתית ומשפחתית ייאוש ואשמה, ישנה התקרבות לבקשת עזרהAbbott), Cramer and Sherrets, 1995). הלן וברנס (Hulen and Burns, 2000) מציינים את הגורמים החיצוניים המסייעים למהמר להשתלב בגמילה: כשאוזל כספו, כשנפתחים כנגדו הליכים פליליים או כשבני משפחתו מציבים דרישה ברורה לכך.
תוצאותיו של המחקר המצביעות על הכוח והעוצמה הטמונים בחוויית ההימורים עשויות, באמצעות הבנה עמוקה של חוויה זו, להתוות כיוונים חדשים לפיתוח מגוון כלים לטיפול בבעיית ההתמכרות להימורים. קשר טיפולי קרוב ואמפטי עם המטופל עשוי להוות כמעין חוויה מתקנת לתחושת הדחייה והיעדר תשומת הלב העומדת בבסיס הצורך בחוויית ה"מלך" בקזינו. הבנה מעמיקה של "חווית המלך" וניתוח שלה עשויה לרמז על הצרכים והחסכים של כל מהמר ולסמן על כיווני הטיפול בו (מילר, 1992). תהליך טיפולי בתנאים של תמיכה והכלה עשוי להוביל את המטופל לידי "ערעור על פנטזיית המלך" ולסייע לו במציאת מקורות כוח חלופיים ממציאות חייו כגון משפחה, תעסוקה כך יוכל בסופו של דבר, ללמוד לוותר על "פנטזיית המלך" ולצאת מן ההימורים.
המרכיבים והדפוסים המאפיינים את המכור להימורים העולים מן המחקר מרמזים על אוכלוסיות בעלות פגיעות גבוהה וסיכון להתמכרות להימורים כמו מובטלים, אנשים נעדרי משאבים פנימיים להתמודדות עם קשיים, ואלו החשופים למשברים בגין מערכות יחסים מעורערות או מצב כלכלי קשה. דפוסי התנהגות של אימפולסיביות, קשיים בדחיית סיפוקים, שימוש באסטרטגיות של הימנעות ממציאות חיים וצורך רב בהכרה חברתית כפיצוי לחוויות הקשות, עשויים גם הם לרמז על אוכלוסיות בסיכון ולסייע בעיצוב מדיניות הימורים בישראל.
(מתוך: "הכול על אלכוהול", גיליון 41, דצמבר 2003, עמודים 5-6)
לחצו כאן להורדת חוברת מאמרים מלאה
