הימורים ונוירולוגיה

בתרבות ובמסורת היהודית הימורים נחשבו כעיסוק מגונה ואף כסוג של גניבה. אף שהימור פתולוגי תועד לראשונה בספרות הרפואית בתחילת המאה ה-19, הוא סווג לראשונה כהפרעה פסיכיאטרית רק בשנות השמונים של המאה ה-20. המהלך השנים, התבססו שתי קטגוריות של הפרעות הימורים: הימור פתולוגי ובעיית הימורים. ההימור הפתולוגי מתואר בספרי הקלסיפיקציות כהפרעה פסיכיאטרית לעומת בעיית הימורים, שמהווה הגדרה לא פורמאלית, שדווחה במחקרים ובדרך כלל מתוארת כבעיה פחות חמורה (מק מילן ושות', 1996).

שכיחות

הפרעות ההימורים מתוארות בכ-3%-1% מהאוכלוסייה העולמית(האחוזים משתנים בין המדינות על רקע האפשרויות והזמינות להימורים). בארה"ב, שכיחות ההפרעה היא בשיעור של 1.5%-1% מהאוכלוסייה הכללית כאשר 2%-1% נוספים מזוהים כלוקים בבעיית הימורים. ההערכה היא ש-85% מהאמריקאים הימרו לפחות פעם אחת בחייהם (פטרי,2005).

גורמי סיכון

מחקרים שנעשו בתחום הצביעו על מספר גורמי סיכון להפרעת ההימור הפתולוגי. הודג'ינס ושות' (2011) ציינו גורמי סיכון שונים לבעיית הימורים הקשורים בעיקר לנתונים דמוגרפיים כמו גיל, מין, מצב סוציו-אקונומי וכד'. מחקרים גנטיים שנעשו בעניין ההימורים העלו את ההשערה כי אלל D2A1 של גן קולטן הדופמין הוא בעל משמעות בהפרעה זו. בנוסף קיימים גם גורמים סביבתיים המשפיעים על ההימורים בכלל ועל מאפייני ההימור. למשל, דווח כי התנסויות חיים קשות בילדות כגון התעללות או טראומה הביאו להפרעה חריפה יותר בתחום ההימורים. במהלך העשורים האחרונים מצאו החוקרים כי אנשים עם הפרעה אינם מהווים קבוצה הומוגנית אחת וכי חלק מהאנשים שאובחנו כלוקים מהפרעת הימורים, דומים יותר מבחינת המאפיינים והסיווג להפרעות אחרות.

במחקר שנעשה בשנת 2008 (דנון וינקו) הוצע להתייחס לשלושה סוגים של מהמרים הלוקים בהימור פתולוגי, השונים זה מזה מבחינת סוג ועוצמת ההתנהגות.

1. המהמרים האימפולסיביים - מאפייניהם הבולטים הם גיל צעיר, זכרים, בעלי רמות גבוהות של לקיחת סיכונים ויכולת פגומה לתכנן מהלכים קדימה. מהמרים אלה נוטים לאבד סכומים גדולים של כסף בזמן קצר וקיים קשר להפרעת ריכוז, התמכרות או תלות באלכוהול ו/או בסמים והפרעות שליטה בדחפים. למהמרים אלה קיימת שכיחות גבוהה להפרעות הימורים או התמכרויות אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה. מהמרים אלה ככל הנראה לוקים מפגימה מסוימת באונה פרונטלית/מערכת הגמול המונית וככל הנראה פגימה בתפקודים הניהוליים שעלולים להשפיע על התנהגותם האימפולסיבית.
2. המהמרים האובססיביים - קומפולסיביים (טורדניים-כפייתיים) – מהמרים אלה מעדיפים בדרך כלל הימורים במכונות מזל, לוטו וכרטיסי גירוד. מבין המהמרים בסוג זה ניתן למצוא נשים המתחילות להמר באמצע החיים או בגיל מבוגר וניתן לראות אותן ליד דוכני הפיס, במשחקי בינגו וכד'. בקבוצת מהמרים זו קיימת שכיחות גבוהה יותר של דיכאון ומנגנוני התמודדות והסתגלות פגומים.
3. המהמרים המתמכרים - רוב המהמרים בקבוצה זו מהמרים בסכומים קטנים, בצורה חוזרת ונשנית. בקבוצה זו בולטים מהמרים גברים וקיימת שכיחות גבוהה יותר של תלות לאלכוהול והתמכרות למין. "אשליית השליטה" היא ככל הנראה אחד המאפיינים החשובים. לדוגמה, מהמרי ספורט מקדישים את רוב זמנם ללמידה ולעדכון מתוך תחושה שהידע המוקדם יגדיל את סיכויי הזכייה שלהם. פעמים רבות הם מהמרים גם ברגע האחרון כשלכאורה כל המידע כבר ברשותם.

ההימורים והמוח

החוקרים משערים כי קיימים 4 מעגלים עיקריים במוח המשחקים תפקיד חשוב בהתפתחות ההתנהגות ההתמכרותית, ולפיכך נחקרו מעגלים מוחיים אלה גם במסגרת המחקרים הקשורים להימור הפתולוגי. מעגלים אל כוללים:

1. מעגל הגמול – בו נמצא גם גרעין האקומבנס וגרעינים בזליים.
2. מעגל המוטיבציה וההינע – הממוקם בקורטקס האורביטו-פרונטלי.
3. מעגל הזיכרון והלמידה – הממוקם באמיגדלה ובהיפוקמפוס.
4. מעגל השליטה – הממוקם דורסו-לטראלית לקורטקס הפרה-פרונטלי וגירוס הסינגולרי הקדמי. מחקרי הדיה הראו פעילות מופחתת של הקורטקס הפרה-פרונטלי הונטרו-מדיאלי (vmPFC) בזמן קבלת החלטות אימפולסיביות בהערכות הסיכון-סיכוי ובתגובה מופחתת אצל מהמרים פתולוגיים. בדומה נצפתה ההפעלה בסטריאטום ונטרלי המהווה חלק של מערכת הגמול במוח. נרשמה הפעלה של מערכת הגמול במוח עם ציפייה של תגמול כספי מידי והפעלה של vmPFC עם קבלת תגמולים כספיים מידי. אצל אנשים שסובלים ממחלת פרקינסון ומקבלים טיפול בתכשירים דופמינרגיים אזורים אלו יצאו מאיזון במהרה (ואן הולסט ושות' 2010).

חוקרים שונים (גראנט ושות', 2010, דנון וינקו, 2008) הציעו כי ניתן להתייחס להימור פתולוגי כאל התמכרות התנהגותית. החוקרים מצאו כי קיים דמיון בין התמכרות התנהגותית לבין התמכרות לחומרים במספר תחומים כמו למשל מהלך ההפרעה, פנומנולוגיה הכוללת את הכמיהה, האינטוקסיקציה ותסמיני גמילה, רמת הסבילות, תחלואה נלווית, גנטיקה, מנגנונים נוירו-ביולוגיים ותגובה לטיפול.

ממצאים מחקריים חדשים מצביעים על קשר בין עליה בחומרת ההימור לבין הסיכון למחשבות אובדניות והתנהגות אובדנית. קיימת הערכה כי מהמרים פתולוגיים נמצאים בסיכון פי 5-10  לאובדנות מאשר האוכלוסייה הכללית. התחלואה הפסיכיאטרית הנלווית לבעיות הימורים רבה וכוללת דיכאון, דיסתימיה, אירועים מאניים, הפרעות חרדה לסוגיהם, והפרעות אישיות.

לחצו כאן להורדת חוברת מאמרים מלאה

ספרות מקצועית

• Hodgins DC, stea JN, grabt JE, Gambling disorders, Lancet 2001; 378: 1874-84
• Dannon PN, Lowengrub K,Gonopolski Y, Musin E, Kotler M, Pathological GamblingL A Review of Phenomenological models and Treatment Modalities for under recognized psychiatric disorder. J Clin  psychiatry 2006;8(6), 334-339
• Iancu I ,Lowengrub K, Dembinsky Y, Koter M, Dannon PN. Pathological Gambling An Update in Neuropathophysiology and Pharmacotherpy. CNS drugs 2008;22(2): 123-138
• Grant JE, Potenza MN, Weinstein A, and Gorelick DA., Introduction to Behavioral Addictions. Am J 
• Drug Alcohol Abuse. 2010 September; 36(5): 233-241
• Van Holst RJ, Van Den Brink W, Veltman DJ, Goudriaan AE, Brain Imaging Studies in Pathological Gambling. Curr psychiatry Rep (2010) 12;418-425
• McMillen, J. (1996), Understanding Gambling: History, Concepts, and Theories in L J.mcmillen (Ed) Gambling Cultures: studies in history and Interpretation. New York : Routledge
• Petry, NM (2005), Pathological Gambling: Etiology, Comorbidity, and Treatment. Washington DC: American Psychological Association

* המאמר פורסם בתוך חוברת: הימורים בישראל לקט מאמרים בתחום הטיפול בנפגעי הימורים בישראל עורך: עו"ס נחום מיכאלי
החוברת הופקה על ידי היחידה לטיפול בנפגעי אלכוהול והימורים בעמותת אפש"ר בחסות השירות לטיפול בהתמכרויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ובסיוע מפעל הפיס

להורדת חוברת המאמרים המלאה