כבר כמעט 40 שנה שנחום מיכאלי מטפל בתחום ההתמכרויות, או כמו שהוא מגדיר זאת: "התמכרתי למכורים". מיד כשסיים לימודי עבודה סוציאלית הוצע לו לטפל במכורים לאלכוהול, תחום שבזמנו נחשב לא מוכר. הוא עבד בתחנה טיפולית של משרד הרווחה והמועצה המקומית בית שמש, בהמשך ניהל מרכז טיפולי ברמת גן, ומשנת 1991 הוא מנהל את היחידה לטיפול בהתמכרויות בעמותת "אפשר", המטפלת בנפגעי אלכוהול והימורים. ליחידה יש כמה פרויקטים משותפים עם מפעל הפיס. לצד זאת, מרצה מיכאלי בבמות שונות ולמד שנים רבות באוניברסיטת בר אילן.
שוחחנו עם נחום כדי לשמוע קצת יותר על זיהוי התמכרויות, על קבוצות סיכון להתמכרות ועל הגבול הדק שבין פעילות מהנה לבין הגזמה והתמכרות.
נחום, המילה "התמכרות" משמשת אותנו ביומיום, אבל יש לה גם הגדרה קלינית?
"התמכרות בהגדרה הפשוטה, וזה לא משנה התמכרות למה, זה כשאתה צריך יותר כדי לקבל אותו דבר. אתה צריך חומר כלשהו, אם זה סמים או אלכוהול או התנהגות כמו הימורים, כדי לקבל את אותה הרגשה שבעבר יכולת להשיג עם פחות חומר, או בלי חומר בכלל".
זו הרגשה סובייקטיבית של המכור. יש סממנים חיצוניים שאפשר להבחין בהם?
"ברמה האופרטיבית יש שלושה פרמטרים שמחשידים בהתמכרות. הראשון, כאשר נזהה הסלמה בהתנהגות. ניתן לראות התנהגות מסוימת בנקודת זמן אחת וכעבור כמה שנים ניתן לראות שיש החרפה בהתנהגות – הכמות גדלה, העיסוק בדבר גדל, התדירות גדלה. הפרמטר השני הוא כאשר סדרי העדיפויות משתבשים, ואתה משקיע זמן ומחשבה וכספים בהימורים, למשל, על חשבון הבית, המשפחה, הילדים. הפרמטר השלישי הוא כאשר רמת הנזק עולה על הרווח. כאשר כתוצאה מההתמכרות אתה מפסיד דברים – במשפחה, בחברה, בעבודה. כאשר מדברים על הימורים אז יש גם נזק כספי: אתה משקיע יותר ממה שאתה יכול".
יש הרבה סוגי התמכרויות. האם יש קו שמחבר את ההתמכרויות האלו?
"יש שני דברים שאפשר לדבר עליהם שהם משותפים לכל המכורים: האחד הוא 'אישיות מתמכרת', כלומר דפוס אישיותי מסוים של אנשים שנוטים להתמכרות. הדבר השני הוא נוירולוגי. ניתן לומר בפשטות שיש לנו במוח שני אזורים, אחד מהם הוא אזור הסיפוק וההנאה, זה משהו שנולדנו איתו וזה מה שמושך אותנו לאוכל, למשל. בשלב מסוים מתפתח גם השלב של הביקורת והשליטה. לילדים קטנים עדיין אין את היכולת הזו, אבל כשאתה מתבגר יש לך יכולת שליטה טובה יותר. ההנחה היא שלמכורים יש פגם נוירולוגי ביכולת הבקרה, אין להם את הגורם שעוצר אותם".
עד כמה תופעת ההתמכרות נפוצה בישראל?
"לגבי מכורים לאלכוהול יש לנו נתונים שהושגו בעזרת סקרים ומחקרים. מדברים על כ-70,000 נפגעי אלכוהול. זו קשת של פגיעות כתוצאה מאלכוהול, לא כל המכורים באותו השלב. לגבי מהמרים אין בארץ מסד נתונים שיכול להצביע על מספרם במדויק".
היכן עומדת ישראל ביחס לעולם בעניין התמכרות להימורים?
"אנחנו בוודאי עומדים על מספרים נמוכים יותר בהשוואה לעולם. הסיבות לכך הן שאין לנו בארץ קזינו חוקי, ובכלל – תרבות ההימורים בישראל לא מפותחת. בתחום הזה אנחנו ודאי רחוקים מהעולם. אך אני סבור שכפי שקרה עם אלכוהול, הפער מול העולם ילך ויצטמצם".
מחקרים שונים בעולם מנסים לשים את האצבע על הסיבה האמיתית העומדת מאחורי התמכרויות. יש החוקרים אם טראומה או אשמה יוצרות זרז להתנהגויות של הגזמה והתמכרות, ויש המחפשים את הפתרון בגורמים תורשתיים או סוציו אקונומיים.
נחום, מניסיונך הרב, מה בעצם עומד מבחינה נפשית מאחורי התמכרויות?
"מאחורי כל מכור יש אלמנטים נפשיים לא פתורים. מאחורי כל התמכרות יש מילוי צורך שלא מסופק. הצורך להמר או לשתות או כל התמכרות אחרת בא פעמים רבות כדי לפצות על צרכים לא מסופקים ברמה הנפשית, למשל אדם שלא יכול להתמודד עם אכזבה, עם דימוי עצמי נמוך, או שדברים מתסכלים אותו מהר. זה דפוס המכונה 'אישיות אינפנטילית', כלומר ילדותית. היא הגיונית אולי לילדים קטנים אך כשאתה מבוגר זה בעייתי. יש אנשים שנגועים בהרס עצמי. רגע לפני ההצלחה הם הורסים את הכול. בולט מאוד חוסר היציבות שלהם, קשה להם להצליח, אז הם שמים את האלכוהול כמשהו שמייצב אותם. גם מצבי טראומה מערערים את היציבות ויכולים לגרום להתנהגויות שכאלה".
האם יש אלמנטים תורשתיים שמשפיעים על התמכרויות?
"יש נטייה של העברה בין דורית בנושא התמכרויות, אך זו לא בהכרח גנטיקה, אלא אולי גם דגם החיקוי. אם אדם רואה את אבא שלו שותה וכך לכאורה פותר בעיות, אז סביר יותר להניח שגם הוא ישתה. אם אנחנו יכולים לזהות מראש קבוצות סיכון אפילו בגיל צעיר, זה אלו שגדלו בבית שיש שם התמכרות. עם זאת, אני רוצה להגיד בצורה מאד ברורה: אפיון סוציו אקונומי, השכלה, דת, מין - שום דבר מאלו לא מבטיחים כלום, התמכרות יכולה להתרחש אצל כל אחד. למעמד הסוציו אקונומי יש השפעה אולי על צורת ההתמכרות; מכור להימורים שאינו בעל אמצעים ישחק משחקי מזל באינטרנט, ומכור להימורים ממעמד סוציו אקונומי גבוה יטוס ללאס וגאס להמר".
יש מצבים מסוימים בחיים שמהווים זרז להתמכרות?
"מצבי חיים משתנים עלולים לגרום להתמכרות, מעצם זה שמשהו השתנה. זה יכול להיות אירוע טראומטי, אך לא רק. כך, למשל, אנחנו רואים אנשים שיצאו לפנסיה, אנשים רגילים, שפתאום קיבלו סכום גבוה של פיצויים, פתאום מצאו את עצמם מחפשים ריגושים. לא משהו טראומטי, אבל בהחלט שינוי שהם כנראה לא היו מוכנים אליו, והמצב הזה של עודף זמן פנוי וכסף פנוי מוביל להתמכרות".
כולנו מוקפים באנשים שיש להם תחביבים: ריצה, אופניים, איסוף, טיולים ועוד. לפעמים אותם אנשים משקיעים הרבה זמן וכסף בתחביבים האלה, אז איך נדע אם הם מגזימים ונכנסים לסכנת התמכרות או שהם פשוט אנשים שנהנים ומפיקים סיפוק מהתחביב? מתברר שלנחום יש כמה סימנים שיכולים לסייע לנו.
איך ניתן לזהות את הרגע שבו פעילות מהנה הופכת להתמכרותית?
"כאשר אדם מוצא את עצמו משקיע יותר מדי בתחום מסוים, ובעיקר מסתיר את ההשקעה שלו, זה סימן ראשון להתמכרות. התחלה של התמכרות היא כמו לנהל רומן מהצד. אתה מתפתה לנהל רומן ומתחיל להשקיע בכך זמן אנרגיה וכסף, וזה מחייב אותך לשקר. הרבה פעמים כשגבר מנהל רומן הוא מפצה את האישה החוקית כדי להשקיט את המצפון שלו וכדי להרגיע אותה. זו אותה סיטואציה שמתנהלת בהתמכרות: אתה מתחיל לנהל משהו שמעניין אותך, ואתה עושה את זה על חשבון משהו אחר. אז אתה בא למשפחה עם כסף ומתנות אבל בעצם אתה משקיע את הזמן במקומות אחרים ומתחיל לשקר. יש התמכרויות שקל יותר לזהות, כמו התמכרות לאלכוהול: יש ריח ויש התנהגות שמצביעה על שכרות. בהימורים קל יותר להסתיר את ההתמכרות ולכן אנחנו מכנים אותה 'הסם השקט'".
אם מזהים כזה אדם במשפחה או בעבודה או בין החברים, מה נכון לעשות?
"הדבר הכי חשוב והכי נכון לעשות זה לשים את הדברים על השולחן. הרעיון הוא לדבר על העניין ולא להסתיר. חד משמעית: כשיש בעיה הכי חשוב היא להיות מודעים לה. הדבר השני הוא לפנות להתייעצות. קשה להתמודד עם התמכרות לבד. לא שזה בלתי אפשרי, אבל קשה מאד לעשות את זה לבד. חשוב לי להדגיש את מה שאומר הסלוגן של עמותת אפשר: 'אפשר לצאת מזה'. אני פוגש מכורים, לפעמים במצבים לא פשוטים, ותוך זמן קצר, אם הם מתחילים טיפול, השינוי הוא מהיר מאוד, והשינוי שלהם לטובה משפיע על כל הסביבה שלהם".
התובנה שלנו בתום הריאיון היא פשוטה: כל עוד הפעילות שממנה אתם נהנים גורמת לכם סיפוק והנאה, אתם לא מגזימים בה, ולא מסתירים אותה מאחרים – סימן שאתם בצד הנכון של הגבול. עברתם את הגבול? תעצרו בזמן. כי אפשר.
