הידעתם? משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים מפעיל שירותי טיפול בהתמכרויות מסוגים שונים. מה הסיבה לכך? לדברי אהרון שבי, מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה, המטרה היא לא רק להעניק טיפול אלא גם לאתר את אלה הזקוקים לו מוקדם ככל האפשר.
ישבנו עם אהרון כדי לשמוע קצת יותר על נושא ההתמכרויות בישראל, על הטיפולים המוצעים תחת חסות המדינה, ועל הנתונים המפתיעים בנוגע למספר האנשים המגיעים לטיפול. "חשוב לי שיהיו מסגרות לאיתור מוקדם של משתמשים, כדי לתת מענה יעיל בתחילת הדרך. חשוב גם להגביר את המודעות לנושא כדי שיותר מכורים ירגישו שהם יכולים לפנות אלינו לקבלת עזרה".
אהרון, לפני שנתחיל – מה הגדרת התפקיד שלך במשרד העבודה והרווחה?
אני מנהל השירות לטיפול בהתמכרויות. במשרד העבודה והרווחה מועסקים מפקחים, עובדים סוציאליים, מדריכים וצוות מִנהל, המפעילים תוכניות טיפול לאוכלוסיות על רצף ההתמכרות לסמים, אלכוהול והימורים. אנחנו נותנים שירות ברשויות המקומיות ברחבי הארץ ובמסגרות חוץ ביתיות.
מה מטרות משרד הרווחה בפעילות הזו?
המטרות כוללות פיתוח מדיניות בתחום הטיפול בהתמכרויות, פיתוח מודלים, תוכניות התערבות, הקצאה תקציבית של מסגרות טיפול ומתן מענה טיפולי ישיר לאוכלוסייה על רצף ההתמכרות. כמו כן אנו פועלים לאיתור אוכלוסייה מכורה במצוקה, תקצוב של השירותים שאנו מספקים, מתן הכשרה מקיפה לעובדים וגם קידום תקנות וחקיקה בתחום הטיפול בהתמכרויות. העשייה הינה מהמיקרו ועד המאקרו.
דיברת על "רצף התמכרות". תוכל להסביר לי למה הכוונה?
נתחיל מההגדרה להתמכרות: התמכרות היא מצב של תלות נפשית ופיזית בחומר פסיכו-אקטיבי או בהתנהגות. התמכרות מוגדרת כהפרעה הקשורה להיבטים ביולוגיים, התנהגותיים וחברתיים. אוכלוסייה המשתמשת בסמים, אלכוהול והימורים מתאפיינת בהימצאותה על רצף של שלושה שלבים המתחיל מ"שימוש מזדמן", עובר למה שאנו מגדירים כ"שימוש לרעה" והשלב השלישי הוא כבר השלב שאנחנו מגדירים כ"התמכרות".
נתחיל בשלב הראשון: למה נוצר שימוש מלכתחילה?
לרוב, השימוש עונה על צרכים שונים של האדם. לפעמים הוא נותן מענה לקשיים כאלה ואחרים או מתוך תחושת מצוקה, ניסיון להפחית כאבים או לא להתמודד עם קשיים הצפים ביומיום.
ואיך עוברים מ"שימוש מזדמן ל"שימוש לרעה"?
האדם שהתחיל שימוש מזדמן בהימורים כדי להפחית חרדה מקבל מענה בזמן שהוא מהמר לתחושת החרדה שאותה הוא חש במצב שבו הוא פחות חרד ומתוח. הוא צובר תחושה שהוא מבין איך להעריך את הסיכונים שאותם הוא חווה, דבר הגורם לו להגביר את השימוש.איך אפשר לדעת שמישהו עובר משלב של "שימוש לרעה" ל"התמכרות" ממש?בשלב "שימוש לרעה" המשתמש צורך את החומר הפסיכו-אקטיבי או עוסק בפעילות ההתמכרותית באופן שבעיקרו הוא עדיין מזדמן. כלומר, כאשר יש לו עדיין רמת שליטה מסוימת בכמות השימוש. השליטה הזו לא קיימת בשלב ההתמכרות.
אז איך אפשר לדעת שמגיעים לשלב של "התמכרות" ממש?
זה מגיע כאשר יש אובדן שליטה ותלות מוחלטת בחומר או בפעילות מסוימת. במצב כזה מדובר, לרוב, בפעילות או בצריכה יומיומית ולא רק מזדמנת. החיים של המכור סובבים סביב זה, ואם הוא מנסה להפסיק את ההתמכרות באופן עצמאי הוא עשוי להתמודד עם תסמיני גמילה קשים. תסמיני הגמילה גורמים לו, לא פעם, לרצות לחזור לפעילות ההתמכרותית או לצריכת החומרים הממכרים, כדי להרגיש רגוע יותר.
יש דבר כזה "נטייה" להתמכרות?
יש מושג מסוים של נטייה גנטית להתמכרות, אבל הוא לא עומד בפני עצמו. זה אחד מהרבה מאוד מאפיינים שקשורים להתמכרות. יש מצבי משבר שמכניסים אנשים לתהליך התמכרות, וגם השפעות חברתיות כמובן.ישנו גם ניסיון לריפוי עצמי בעזרת התמכרויות – מקרים שבהם המכור מתגבר על טראומה או על הפרעה נפשית על ידי שימוש מופרז באלכוהול ובסמים.
עד כמה התופעה של התמכרות נפוצה בישראל?
במשרד הרווחה ישנם כ-21,000 הרשומים במערכת כמצויים על הרצף ההתמכרותי. בשירות אצלנו 14,093 מטופלים.
בוודאי יש גם מכורים שלא פונים אליכם לטיפול
נכון. ההערכה היא, שיש לפחות 120,000 איש מכורים במדינת ישראל. רובם מכורים לאלכוהול, קנביס והימורים. מתוכם, כפי שאמרתי, 14,093 מטופלים.
למה לדעתך מכורים נוספים לא פונים לטיפול?
חלק אינם סבורים שיש להם בעיית התמכרות כלל. הם חשים שהם עדיין בשליטה על השימוש ולכן הם אינם פונים. חלקם אינם מעוניינים כלל להפסיק את פעילות ההתמכרות שנעשתה חלק משגרת יומם. לחלופין, יש אולי כאלה שלא מאמינים שהשירותים השונים הקיימים עשויים לסייע להם.
והמדינה יכולה לעזור להם?
כן המדינה באמצעות משרד העבודה והרווחה מקצה מסגרות טיפוליות, בין אם במקום מגוריו של האדם, או במסגרות חוץ-ביתיות שבהן יכול אדם לקבל טיפול של שנה–שנתיים ויותר מכך ללא תשלום.
מה כולל הטיפול?
במסגרת הטיפול, המטופלים מגיעים לטיפול פעם או פעמיים בשבוע ומקבלים התערבות הכוללת שיחות אישיות, שיחות קבוצתיות, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, או, לעיתים, הפניה לרופאים ומתן טיפול תרופתי. כמו כן, גם משפחתו של המטופל מקבלת סיוע והדרכה כיצד לעזור למטופל. יש גם מסגרות חוץ-ביתיות, במקרים של התמכרות קשה ולאחר גמילה פיזית, שבהן אדם מקבל טיפול של 24 שעות ביממה, כשבסופן המכור גם משולב בתעסוקה, מקבל טיפול אישי ועוד.
בהשוואה לעולם, האם הישראלי נוטה יותר ל"הגזמות" מאשר במדינות אחרות בעולם?
בישראל יש בעיה בהתמכרות של אוכלוסייה בעיקר לאלכוהול ולקנביס, אולם גם נתונים גבוהים בסוגים אחרים של חומרים והתמכרות התנהגותית כמו הימורים. בארה"ב מתייחסים לזה כמגפה ממש. שם יש גם בעיות חמורות עם התמכרות לאופיאטים כמו הרואין, למשל.
האם יש קו שמחבר בין התמכרויות מסוגים שונים?
התמכרות היא התמכרות. יש התמכרויות לאינטרנט ולקניות, למשל, שגם הן בולטות לאחרונה. אבל מאפייני ההתמכרות די דומים. בכל ההתמכרויות יש נושא של תלות וסבילות ותסמונת גמילה, ומהבחינה הזו הן אכן כולן דומות.
האם התמכרות בתחום אחד יכולה לגלוש לתחום אחר? נניח צעיר שהתמכר למסכים, ויתגלגל בהמשך להתמכר להימורים או לאלכוהול?
זה יכול לקרות, אבל לא בהכרח. בהתמכרות שנוגעת להימורים, למשל, טיפלנו ב-1,079 מטופלים. חלקם מכורים גם לחומרים אחרים. כלומר, אנשים עם התמכרות אחת בהחלט יכולים לפתח תלות גם בחומרים נוספים. זה משתנה מאדם לאדם.
ניתן לזהות מתמכרים רגע לפני, כשזה עוד בגדר התנהגות לגיטימית?
בהחלט אפשר לזהות, ולרוב הזיהוי ייעשה על ידי המשפחה או החברים. ניתן לראות שהמכור לא מגיע למסגרות הרגילות שלו: בית הספר או העבודה, נראה עייף, חסר ריכוז, מסתיר פרטים על חייו ועוד. בעניין התמכרות להימורים יש לעיתים קושי גדול יותר בזיהוי בהשוואה לשאר ההתמכרויות ולכן יש לשים לב במיוחד לסימנים ולנתונים על אודות מצבו של האדם, המגיעים מבני המשפחה, המסגרת תעסוקתית וכדומה.
מה עושים כשמזהים סימנים כאלה אצל מכר שלנו?
כאשר מזהים סימנים אפשר לפנות למחלקת הרווחה ברשות המקומית שבה מתגורר האדם, והם יֵדעו להפנות אותו ליחידה לטיפול בהתמכרויות. צוות היחידה ייצור קשר וינסה לתת מענה לאדם, לשלבו בתוכנית טיפולית ועוד.
אפשר לצאת ממצב של התמכרות?
בהרבה מקרים כן. יש אוכלוסייה לא מועטה שמצליחה, אחרי תקופה משמעותית של טיפול, לצאת ולחיות חיים עצמאיים ללא חומרים ממכרים או פעילות התנהגותית ממכרת.
אינפורמציה מפורטת על השירות המוצע בנושא התמכרות, תוכלו למצוא באתר משרד הרווחה
