מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הוכרו עשרות אלפי נפגעי פעולות איבה, מתוכם רבים עם פגיעה נפשית. מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין חוויות טראומטיות להתפתחות התמכרויות, והיקף הפגיעות הנוכחי ממחיש את האתגר ואת המחסור במענים ובמטפלים. המשמעות ברורה: כדי לספק מענה אמיתי, עלינו להתייחס לשני התחומים יחד - כמשיקים ומשלימים זה את זה. מתוך כך יצאנו השנה בקול קורא רחב, שקיבל היענות מרשימה ממאות עמותות וארגונים ברחבי הארץ.
ההצעות שהוגשו - מחוות שיקומיות, דרך יוזמות בספורט ובאמנות ועד קווי סיוע והכשרת מטפלים - שיקפו לא רק מחויבות ויצירתיות, אלא גם את הצורך האדיר במענים מגוונים ונגישים. מתוכן נבחרו עשרות פרויקטים, שכל אחד מהם מהווה נדבך חשוב בבניית חוסן אישי וקהילתי.
במקביל העמקנו את שיתופי הפעולה עם משרדי הרווחה והבריאות, ועם גופים לאומיים נוספים, דוגמת הקואליציה הישראלית לטראומה ועמותת "עיקר".
לצד אלה אנו ממשיכים בשותפות קרובה עם עמותות רבות הפועלות יום־יום בשטח. שילוב הכוחות - מהממשלה ועד הקהילה - הוא המפתח למענה משמעותי בתחום הטראומה, ההתמכרויות והחוסן.
הכנס השנה מבקש לשקף תמונה רחבה: לצד מומחים בתחומי הטראומה, ההתמכרויות, החוסן והאובדנות, יישמעו גם קולותיהם של חיילי המילואים, של שורדים, של עמותות הפועלות בשטח ושל אנשי תקשורת שליוו את הנושא מקרוב.
המפגש הזה, בין ידע מחקרי, ניסיון מקצועי ועדות אישית, יוצר שיח ציבורי חיוני ומניח יסודות לטיפול ולמדיניות עתידית.
דברי פתיחה יו"ר מפעל הפיס, מר איציק לארי.
דברי פתיחה מנכ"ל מפעל הפיס, עו"ד בנימין דרייפוס.
דברי פתיחה, רמ"ט מפעל הפיס עו"ד מירב ברנפלד, מנהל אגף תדמית מר שי לירז.
עמרי אסנהיים מראיין את נדב יעיש, שמספר כי במשך שש שנים שירת כלוחם בתפקיד רגיש ביחידת דובדבן.
אומנם נדב סיים את השירות, אך החוויות והאירועים שחווה במהלך שירותו לא הסתיימו וממשיכים ללוות אותו גם בשנים שלאחר מכן, כשהוא מוצא את עצמו מתמודד עם פוסט־טראומה. נדב סיפר על הרגע בו הוא גילה שגם הוא סובל מפוסט טראומה, למי סיפר קודם ולמי חשש לספר, מתי הפסיק להתבייש, מה התגובות שהוא מקבל והאם הוא מצליח להשפיע על אחרים לספר את הסיפור שלהם.
ד"ר קארין אלמן שינה היא נוירולוגית מומחית, מנהלת יחידת השיקום בתא לחץ במרכז הרפואי 'שמיר'.
בהרצאתה מדברת על הדרך לפתרון אמיתי בהתמכרות. ההרצאה עוסקת בנוירולוגיה מותאמת אישית שיכולה לסייע בטיפול בבעיות כמו טראומה והתמכרות על ידי שליטה בגוף ובתזונה.
פרופ' איל פרוכטר פסיכיאטר, יו"ר המועצה הלאומית לטראומה ומנהל רפואי ומייסד שותף בעמותת "עיקר".
בהרצאתו דיבר על סוגי טראומה ותוצאות אפשריות, על ההבדל בינה לבין אבל קולקטיבי, ועל התנהגויות הנוצרות כתוצאה ממנה. בשילוב עם נתונים מספריים, הציג תחזית לצרכים בתחום בריאות הנפש. כפועל יוצא מכך, הובאה המסקנה שעלינו לקדם את תהליך ההחלמה, מתוך הבנה שהטראומה נמשכת הרבה יותר אחרי שהכותרות נעלמות. הרצאתו הסתיימה בכמה נקודות של אור שאנו רואים בהתגייסות החברה הישראלית לאחר אירועי ה־7/10.
עמרי אסנהיים מראיין את שחר הורביץ אשר מספרת בגילוי לב על הסיפור האישי שלה ועל הרגע שבו הבינה שההתמודדות שלה רק מתחילה.
היא מדברת על קהילת שורדי הנובה ועל היותה חלק מקהילה שמעניקה לך את התחושה שאתה לא לבד. היא שיתפה על הפעילות הענפה של הקהילה, ועל כך שהיא מותאמת אישית לצרכים המשתנים של כל שורד או בני משפחתו.
עמרי אסנהיים מראיין את צוריאל פרידמן מקים עמותת 'צומחים כמנצחים' וד"ר פאולה רושקה - חוקרת בתחום בריאות הנפש והתמכרויות.
צוריאל מדבר על כך שבשנת 2014 חיו משתנים. מלוחם ביחידה מובחרת הוא הופך לפוסט טראומתי.
ד"ר רושקה טיפלה בצוריאל ושיתפה בתהליך המשותף שהביא את צוריאל להרגיש שיש לו מספיק כוח לעזור לאחרים ולהקים עמותה המסייעת לחיילים פגועים מהמלחמה האחרונה להשתקם באמצעות פעילות גופנית. הם דיברו על איפה הם מזהים את הפער הגדול ביותר שיש מבחינת הצרכים לעומת מה שזוכים לו מהמערכת.
אור ברנט שלו מראיין את קטי גבעוני - מרצה, פודקאסטרית, יוצרת תוכן ושורדת זנות.
בשיחה בינהם קטי מספרת את סיפורה האישי והמרתק, כיצד נכנסה למעגל הזנות מתוך אמונה פנימית שהגוף שלה הוא הכלי החזק ביותר שלה. כיצד התמכרה לעולם זה ולביטחון הכלכלי שהוא מספק וכיצד מצאה את הכוחות לצאת ממנו ולצמוח למקום בו היא נמצאת היום.
אור ברנט שלו מראיין את פרופ' עופרית שפירא ברמן חוקרת טראומה מורכבת וממייסדות עמותת FLM.
ב־7 לאוקטובר עופרית הייתה ממגבשי מערך לטיפול נפשי ארוך טווח בנפגעי טבח ה־7 באוקטובר ובני משפחותיהם הפועל במסגרת קרן "אנאתה". עופרית מדברת על כך שהמערך הוקם בשבוע הראשון שלאחר האסון, מתוך הבנה שהיקף הטראומה ועומקה מחייבים מענה מקצועי מתמשך, לשורדים, למשפחות החטופים והנרצחים, לחוזרים מן השבי ולמעגלים הקרובים והרחבים. הטיפול מתקיים בשיתוף פעולה עם מערכות המדינה (ביטוח לאומי, משרדי הביטחון והרווחה) ובסיוע תרומות מן הארץ ומן העולם ומטפל גם במעגלים השני והשלישי, בעל זמן מענה קצר והתאמה בין המטופל למטפל המתאים לו.
אור ברנט שלו מראיין את פרופ' יעל אברמן שמספרת כיצד נולדה העמותה, מתוך צורך דחוף להכניס חדשנות טכנולוגית לתחום שזקוק לפתרונות חדשניים.
פרופ' אברמן מספרת כי הארגון מחבר בין טכנולוגיה פורצת דרך לבין אימפקט חברתי מוכח וממוקד במטרה אחת: להנגיש טיפול נפשי איכותי ליותר אנשים בישראל, במהירות ובקנה מידה רחב. היא מסבירה כי בזמן שבו החברה הישראלית מתמודדת עם משברים עמוקים ומספר הפונים לטיפול נפשי רק הולך ועולה, אנו נדרשים לחשוב אחרת.
משתתפי הפאנל:
פרופ' פנחס דנון - מנהל אגף הפסיכיאטריה במרכז הרפואי "הרצוג" ירושלים ופרופסור בבית ספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
ד"ר שבי אהרון - מנהל השרות לטיפול בהתמכרויות במשרד הרווחה והבטחון החברתי. ענבל דור קרבל - מנכ"לית המרכז הישראלי להתמכרויות ובריאות הנפש (ICA).
עו"ס נחום מיכאלי - עובד סוציאלי בכיר ומנהל תחום התמכרויות בעמותת "אפשר".
במסגרת הפאנל צוינו הנתונים העדכניים ביותר בנוגע למתמודדים עם טראומה ועל הקשר שלהם להתמכרויות ולשימוש מופרז בחומרים ממכרים. הפאנל דיבר על כך שלא כל המטפלים בארץ ערוכים לזהות ולטפל בשימוש מופרז בחומרים ולא כולם מוכשרים לכך. נושאי מעגל הבושה בפניה לטיפול והצורך בהרחבת המענה למעגל השני והשלישי עלה לדיון ובעקבותיו דובר על הצעדים המרכזיים המומלצים להמשך וכיצד אנו רואים את התופעה בשנים קדימה.
פרופ' גיל זלצמן הוא מנהל חטיבת ילדים ונוער ומנהל מחלקת יום לילדים ונוער במרכז לבריאות הנפש "גהה".
בהרצאתו מדבר על כתיבת תורת הטיפול בטראומה מחדש, מחוויותיו בטיפול בשבים מהשבי. לאחר חשיפה לנתונים ומחקרים רלוונטיים מהארץ ומהעולם, העוסקים בשינוי המוח לאחר טראומה הוא מדבר על חוויית הטיפול בשבים מהשבי. פרופ' זלצמן מסביר כי היות ומדובר באירוע קיצון ברמה הלאומית, ההיערכות לקבלת השבים מהשבי הייתה בהתאם לידוע עד כה על חקר מטראומה - כיבוד פרטיות, מינימום מגע, הצגה עצמית, מיעוט גירויים, לא מדובבים וכו'. עם זאת ישנם כמה לקחים ולמידות עד כה בטיפול באוכולסיה זו - המשפחה קודמת לטיפול הרפואי, סדר העדיפויות של השבים יכול להיות שונה ממה שהצוות צופה והקושי המפתיע הגדול ביותר היה אבדן הפרטיות.
העמותה מפעילה פרויקט ייחודי בארץ לאימהות שכולות כתוצאה ממלחמת חרבות ברזל. עמרי אסנהיים מראיין את נינה שהם, מנכ"לית ידיד נפש, פסיכותרפיסטית, מטפלת בשכול ואובדן, אשת חוסן בעמותה ואם שכולה ואת ליאת שדה סעדון - אשת הייטק לשעבר, סופרת ומרצה בהווה, ואם שכולה.
שתיהן משתפות את הקהל בתפיסה שלהן בנוגע להשתייכותן למשפחת השכול, ועל כך שמסע האימהות השכולות, הוא מסע של בחירה ומדברות על השינוי האישי שלהן בעקבות המסע.
גולשים יקרים, למטרות תפעול האתר, ניתוח השימוש בו, סטטיסטיקה ולצרכי פרסום מותאם וכדי לספק חווית גלישה טובה יותר, בין היתר, אנו עושים שימוש בקבצי קוקיות (cookies) וטכנולוגיות מדידה אחרות, גם של צדדים שלישיים לרבות Facebook ו-Google. מידע נוסף בקשר לקוקיות באתר ניתן למצוא במדיניות הפרטיות. ניתן לשנות הגדרת cookies בכל עת באמצעות הגדרות הדפדפן. נטרול הקוקיות עלול לגרום לכך שחלק מהשירותים והתכונות באתר בהווה/בעתיד לא יעבדו כראוי.
