חרף הנזקים הנפשיים, הכלכליים והחברתיים המקושרים עם הפרעת הימורים וחרף זמינותם של התערבויות טיפוליות שונות, מחקרים מצביעים על שיעורי השתתפות נמוכים בטיפול בהימורים. הנגשה של התערבויות מקוונות בהימורים מוצעים בספרות המחקר כפתרון בולט לשיעורי השתתפות נמוכים אלו. חקר התערבויות בריאות מקוונות, תחום המכונה e-health, מגובה בספרות מחקרית ענפה המצביעה על יעילותן של התערבויות אלו. בתחום ההימורים, תכניות אלו מציעות שיפור משמעותי בהתנהגות ההימורים בשל יכולתם להקל על תהליכי למידה עצמית מוכוונת באמצעות שימוש בכלים ובפורמטים של מולטימדיה, שאלונים ותרגולים אינטראקטיביים, משוב אוטומטי מותאם אישי, ומגוון כלים התנהגותיים. כמו כן, מצביעה ספרות המחקר על שלל יתרונות של התערבויות אלו, בהשוואה לטיפול מסורתי בהימורים כגון: כדאיות מבחינת עלות-תועלת, הפחתת חסמים לוגיסטיים בשל מרחק גיאוגרפי והפחתת חסמים רגשיים כגון חשש מתיוג ומשיפוטיות ותחושת של בושה ואשמה בנוגע להימורים. התערבויות מקוונות לטיפול בהפרעת הימורים קיימות ברחבי העולם המערבי ובשל העלות הכלכלית של פיתוח התערבויות כאלה ומאפיינים דומים של מהמרים, מומלץ בספרות המחקר להתאים תרבותית תכניות התערבות קיימות במקום לפתח תכניות כאלה בכל מדינה. צורך זה מתחדד לאור האצה בהתפתחות הטכנולוגית, והגברה בהזדמנויות להימורים מקוונים.
מטרת המחקר המוצע הייתה לבחון היתכנות והתאמה תרבותית של התערבות CBT המופעלת במסגרת אתר מקוון אשר פותחה בקנדה ובאנגליה לטיפול בהימורים בישראל באמצעות בחינת חווית השימוש ויעילות התערבות מקוונת בהשוואה לקריאת דפי מידע לעזרה עצמית.
המחקר הינו מחקר המשלב מערך מחקר כמותני ואיכותני (Mixed method design). המדגם כלל 102 משתתפים אשר הוקצו באופן רנדומלי לשתי קבוצות: קבוצת המחקר כללה 52 משתתפים הסובלים מבעיית הימורים אשר השתמשו במשך שבוע בהתערבות מקוונת בהימורים באתר וקבוצת ההשוואה אשר כללה 50 משתתפים הסובלים מבעיית הימורים אשר קראו במשך שבוע באופן מקוון דפי מידע לעזרה עצמית בנושא שינוי התנהגותי בהימורים. מרבית המדגם היה מורכב מגברים (83.3%), והגיל הממוצע היה 34 (ס"ת 11). מרבית המשתתפים אובחנו לפי SCID כבעלי רמת התמכרות נמוכה (43.3%) או בינונית (46.4%). המדגם הורכב באופן כמעט שווה ממהמרים שעוסקים בהימור אסטרטגי, מהמרים שעוסקים בהימור שאינו אסטרטגי וממהמרים שעוסקים במשולב. לא נמצאו הבדלים במשתנים דמוגרפיים או במשתנים הקשורים לאופי ההימורים וחומרת הפרעת ההימורים בין שתי הקבוצות. המידע מחזק את ההקצאה האקראית לקבוצת מחקר/התערבות. המשתתפים מילאו באופן מקוון שאלון סוציו-דמוגרפי ושאלון להערכת חוויית המשתמש (הנאה; רצון לביצוע מטלה; שביעות רצון ויעילות של המטלה) כמו גם להתאמת ההתערבות לתרבות הישראלית. כמו כן מילאו המשתתפים שאלון לבחינת מוכנות לשינוי, שאלון פעילות הימורים מועדפת, שאלון חומרת התמכרות ותיוג-עצמי. בנוסף, 45 נבדקים השתתפו בקבוצות מיקוד מקוונת לבחינת חווית השימוש והעלאת הצעות להתאמות תרבותיות של ההתערבויות לישראל.
ממצאי המחקר הכמותי הנוגעים ליעילות נתפסת מלמדים כי נמצאה השפעה מובהקת של זמן על תפיסת המטלה כיכולה להפחית הימורים, כך שחלה עליה במדד זה לאורך ההשתתפות במחקר, וזאת ללא קשר לסוג ההתערבות (שימוש באתר/קריאת דפי מידע) או לאופי המהמר.
ניתוח שונות משולב נערך על מנת לבחון את ההשפעה של מועד מדידה (לפני/אחרי ההתערבות), סוג ההתערבות (קריאת דפי מידע/אתר) ואופי המהמר (אסטרטגי/לא אסטרטגי/ משולב) והאינטראקציה בין משתנים אלו על מוכנות לשינוי. הניתוח לא העלה אף אפקט מובהק. ממצאי המחקר מלמדים גם כי ככלל ניתן לראות שלא קיימת השפעה של סוג ההתערבות ואופי המהמר על סטיגמה כלפי מהמרים (על ארבעת היבטיה השונים). ניתן לראות השפעה של זמן מדידה (לפני/אחרי התערבות) רק על הסכמה עם סטיגמה כלפי מהמרים, וזאת מראה עליה לאחר ההתערבות.
מבחינת חווית השימוש ממצאי המחקר הכמותי מלמדים כי ניתן לראות עליה ברצון לבצע את המטלה ובמידת העניין במטלה רק בקרב המשתתפים שהשתתפו בהתערבות של שימוש באתר ולא בקרב אלה שהשתתפו בהתערבות שכללה קריאת דפי מידע.
ממצאי המחקר האיכותני מלמדים גם הם על ציפיות ואמונות של משתתפי המחקר, במיוחד בקבוצת משתמשי האתר ביכולתה של התערבות זו לשנות את התנהגות ההימורים שלהם. משתמשי האתר תיארו הפחתה בתדירות ההימורים, בתקציב המושקע בהימורים, בסוג ההימורים בעקבות שימוש באתר. משתמשי האתר, בניגוד לקבוצת קוראי דפי המידע, הצביעו על רכישת כלים וטכניקות להפחתת הימורים כגון ניטור עצמי, שימוש בטכנולוגיות לחסימה עצמית (Self-Exclusion) בעקבות שימוש באתר כגורם משמעותי ביכולתם לשנות את התנהגות ההימורים שלהם. בנוסף, בניגוד לקבוצת קוראי דפי המידע, משתמשי האתר מנו את היתרונות הרבים של שימוש באתר, בהשוואה לטיפול מסורתי והתייחסו לחמישה מרכיבים: היעדר שיפוטיות, נוחות, דיסקרטיות ועבודה עצמית.
בנוגע להתאמה תרבותית, ככל, ממצאי המחקר האיכותני מעידים כי שתי ההתערבויות נמצאו מתאימות לאוכלוסייה הישראלית וזאת בשל האופי האוניברסלי של ההימורים ובמיוחד לאור היכולת להמר באופן מקוון, דבר המצמצם פערים תרבותיים. לאור זאת מצביעים ממצאים המחקר על מרכיבים בתוכנית המקוונת המקורית אותם יש לתרגם בלבד. יחד עם זאת, הוצעו הצעות להתאמה תרבותית של התערבויות מקוונות באמצעות הוספת והשמטת נדבכים המעוגנים במרכיבים ישראליים פרטיקולריים הקשורים למאפיינים נתפסים של התרבות הישראלית כגון רמות גבוהות של דחק בחברה הישראלית ומאפייני תרבות ההימורים הישראלית כגון סוגי ההימורים הנהוגים בישראל והמעמד ההיברידי מבחינה חוקית של הימורים.
ממצאי המחקר בכללותם מלמדים על שיפור במשתנים מתווכי התנהגות של שינוי התנהגותי כגון מרכיב הציפייה (expectancy value)- המתייחסות לתפיסות והאמונות של הפרט באשר ליעילות ההתערבות ומשתנים של חוללות עצמית, אשר מתייחסת לאמונה של הפרט ביכולתו לבצע משימה. ממצאים אלו, לצד הממצאים המלמדים על ההתאמה הרבה של ההתערבות לאוכלוסייה הישראלית מצביעים על כדאיות פיתוח והטמעה של התערבות לטיפול בהימורים באמצעות התאמה תרבותית של תוכניות קיימות. המלצה זו מתחדדת לאור ממצאיו של דו"ח שהוגש בשנת 2019 על ידי הוועדה הבין משרדית לטיפול במכורים להימורים המצביעים כי מערך הטיפול בהתמכרות להימורים בישראל נמצא בחוסר וכי קיים צורך בכלים משלימים ובמענים חדשניים לטיפול בבעיית ההימורים.
יישום הממצאים מאפשר לייבא ולהתאים תרבותית התערבות מקוונת בישראל ובכך יאפשר להרחיב את מנעד ההתערבויות בהימורים ויסייע בהתוויית מדיניות של ייבוא התערבויות מקוונות לטיפול בהפרעות ובהתנהגויות מתמכרות לישראל. מחקר זה מסייע בהבנה תיאורטית ומחקרית של ייבוא והתאמה תרבותית של התערבויות מקוונות.
