הפרעת הימורים (Gambling Disorder) היא התמכרות בה האדם מפגין התנהגות הימורים בעייתית מתמשכת הכוללת סימפטומים שונים כגון הפגנת חוסר מנוחה ו/או עצבנות בעת ניסיון להפחית או להפסיק להמר לצד מחשבות תכופות אודות הימורים (American Psychiatric Association, 2013). מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון מהי שכיחות התופעה בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, מהי תפיסת הצורך בטיפול בקרב אנשים הסובלים מן ההפרעה, ועד כמה משתנים פסיכולוגיים שונים מנבאים את קיומה וחומרתה של הפרעת ההימורים ותפיסת הצורך בטיפול בה. דגש מרכזי ניתן במחקר להיבט של תובנה למחלה (ההכרה שיש לאדם ביחס להפרעה נפשית ממנה הוא סובל, היכולת לזהות את הסימפטומים שלה, והבנת הצורך בטיפול בה), ובחינת הפער בין רמת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים לבין תובנה למחלה.
בכדי לבחון את שאלות המחקר נערכו שני מחקרי חתך בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. מחקר מספר 1 כלל כ-3000 איש המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. המדגם הכללי חולק מראש לשלושה תתי מדגמים. כל משתתפי המחקר ענו על שאלון דיווח עצמי לבחינת התנהגות הימורים (SOGS; Lesieur and Blume, 1987) ועל שאלות הבוחנות את תפיסתם לגבי הצורך בטיפול. בנוסף, הנבדקים ענו על מגוון שאלונים הבוחנים חוסן נפשי, רווחה נפשית, לקיחת סיכונים ועוד. בכל תת מדגם נשאלו שאלות שונות בנוסף לשאלונים אשר הועברו לכלל המדגם (להלן). ספציפית, תת מדגם מס' 1 כלל מיקוד קוגניטיבי בו נכללה מדידה של משתנים כגון הטיות קוגניטיביות, מקסום, סגנון חשיבה ואופטימיות. תת מדגם מס' 2 כלל שאלון רחב היקף לבחינת ויסות רגשי, בעוד תת מדגם מס' 3 כלל שאלונים לבחינת היבטים כגון רווחה נפשית, מיטביות ותסמינים פסיכוסומטיים. הסקר נערך בסוף שנת 2021.
| מס' | מיקוד | שם השאלון | תת מדגם 1 | תת מדגם 2 | תת מדגם 3 |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 | כלל המדגם | שאלון דמוגרפי | + | + | + |
| 2 | * התמכרות להימורים - SOGS | + | + | + | |
| 3 | תפיסת התמכרות וצורך בטיפול | + | + | + | |
| 4 | לקיחת סיכונים - SIRI | + | + | + | |
| 5 | חוסן נפשי - CD-RISC | + | + | + | |
| 6 | מסוגלות עצמית - GSES | + | + | + | |
| 7 | שביעות רצון/משמעות | + | + | + | |
| 8 | מיקוד קוגניטיבי | סגנון חשיבה - REI | + | ||
| 9 | הטיות קוגניטיביות והימנעות מהפסד | + | |||
| 10 | מקסום - MTS | + | |||
| 11 | אופטימיות LOT-R | + | |||
| 12 | מיקוד - ויסות רגשי | ויסות רגשי - DERS | + | ||
| 13 | מיקוד פסיכו-סוציאלי | מיטביות | + | ||
| 14 | רווחה נפשית - MHC-SF | + | |||
| 15 | תסמינים פסיכוסומטיים | + | |||
* שאלון ה-SOGS כולל גם שאלות לגבי חשיפה והיכרות עבר עם משחקי הימורים שונים.
ממצאי המחקר הראו כי כ-3.70% מהמשתתפים נמצאים בסיכון גבוה לקיומה של הפרעת הימורים. בקרב נשים, כ-1.50% נמצאות בסיכון גבוה לעומת כ-6.10% בקרב גברים. תמונה דומה התקבלה גם בחלוקה לתתי המדגמים.
| תת מדגם | סה"כ | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 1 | 2 | 3 | ||||||
| N | % | N | % | N | % | N | % | |
| ללא בעיית הימורים | 726 | 72.2% | 722 | 70.9% | 720 | 70.8% | 2168 | 71.3% |
| סיכון נמוך | 202 | 20.1% | 223 | 21.9% | 222 | 21.8% | 647 | 21.3% |
| סיכון בינוני | 36 | 3.6% | 34 | 3.3% | 42 | 4.1% | 112 | 3.7% |
| סיכון גבוה | 42 | 4.2% | 39 | 3.8% | 33 | 3.2% | 114 | 3.7% |
| סה"כ | 1006 | 100% | 1018 | 100% | 1017 | 100% | 3041 | 100% |
בנוסף, ממצאי המחקר עולה כי קיימים מספר גורמי סיכון המגבירים את הסיכוי לפתח הפרעת הימורים: להיות גבר, ניסיון עבר עשיר עם סוגי הימורים שונים והעדפה ללקיחת סיכון 'ריגושי'. בנוסף, נמצאו מספר גורמי חוסן המפחיתים את הסיכוי לפתח הפרעה זו כגון חוסן נפשי גבוה, יכולת לוויסות רגשי וההעדפה ללקיחת סיכון מחושב (אינסטרומנטלי).
ממצאי המחקר עולה כי חומרת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים וחשיפה גבוהה (היסטוריה והיכרות עבר עם עולם ההימורים) מנבאים את תפיסת הצורך בטיפול. ככל שחומרת הסיכון והחשיפה להימורים גבוהים יותר, כך עולה הסבירות להסכים לקבלת טיפול. ממצא זה מדגים כי למשתתפים ברמות הסיכון השונות, ובוודאי אלו ברמת הסיכון הגבוהה יש הכרה כלשהי במצבם המקושרת להבנה כי עליהם להתמודד עם בעיית ההימורים ולחפש סיוע כלשהו.
מאידך, חשוב לציין בהקשר זה את הממצאים התיאוריים. רק כ-35% ו- 15% מבין המשתתפים בסיכון גבוה ובינוני (בהתאמה) ענו בחיוב לשאלה האם ירצו לקבל טיפול. לאור זאת, חשוב לזכור כי ישנם משתתפים רבים ברמות הסיכון הבינוני והגבוה שאינם חושבים כי הם סובלים מהפרעה כלשהי ולא מעוניינים לקבל טיפול, ממצא המדגיש את נושא התובנה למחלה. ממחקרים קודמים ידוע כי פגיעה בתובנה להפרעת הימורים נמצאה כקשורה לתוצאות חברתיות וקליניות שליליות מרחיקות לכת כגון שימוש בסמים, דיכאון, חרדה, אבטלה, פשע והתאבדות.
מענה חיובי לגבי קבלת טיפול כתלות ברמת הסיכון על פי שאלון ה-SOGS
למחקר מספר 1 מספר מגבלות. ראשית, על אף שמדובר על מחקר רחב היקף ומרבית הממצאים נתמכים ומתיישבים עם ממצאים דומים בספרות, עולה השאלה האם הממצאים ניתנים להכללה מעבר למשתתפי המחקר, מעבר לזמן עריכת הסקר (סוף שנת 2021) ומעבר לשימוש בכלי מחקר ספציפי לבחינת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים, קרי שאלון ה-SOGS. בנוסף, על אף שעולה תמונה ברורה לגבי משתנים מנבאים חשובים היכולים להסביר סיכון להתמכרות להימורים, טרם ברור האם וכיצד שילוב המשתנים המנבאים החזקים ביותר מהמדגם הכללי ומכל תתי המדגמים יתרמו להסבר התופעה ולניבוי הפרעת הימורים. בהקשר זה חשוב לציין כי גדלי האפקט שנמצאו עבור רוב המשתנים הינם קטנים יחסית, ועל אף שחלקם תואמים לספרות הם מצריכים אישוש במחקרים נוספים. מחקר מספר 2 תוכנן על מנת להתייחס לחלק מן המגבלות הללו.
מטרת מחקר מספר 2 הייתה לשחזר את ממצאי המחקר הראשון ולתקף את מודלי הניבוי השונים, תוך דגש על ביסוס תוקף כלי המדידה לבחינת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים. ספציפית, המחקר בחן האם מגוון רחב של משתנים פסיכולוגיים (כגון חוסן נפשי, רווחה נפשית, ויסות רגשי, נטייה ללקיחת סיכון ריגושי ואינסטרומנטלי) יכול לנבא את סיכון לפיתוח הפרעת הימורים, ואת הצורך בטיפול, תוך דגש על בחינת הגורמים המשמעותיים ביותר להסבר הסיכון להפרעת הימורים. לטובת המחקר גוייסו כ-1000 משתתפים אשר ענו על שאלונים שונים.
המחקר שיחזר את מרבית ממצאי המחקר הראשון והראה כי ויסות רגשי, חוסן נפשי, סיכון מחושב (אינסטרומנטלי) מהווים גורמי חוסן משמעותיים וחזקים בעוד סיכון ריגושי וחשיפה (עבר והיכרות עם עולם ההימורים) מהווים גורמי סיכון לניבוי חומרת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים. חומרת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים נמדדה באמצעות שני כלי מדידה שונים וסטנדרטיים והממצאים שוחזרו מעבר לסוג כלי המדידה. בנוסף, נמצא כי בעוד משתתפים ברמת סיכון נמוכה מדווחים כי הם מצליחים להמר באחריות אל מול הפסדים חוזרים ונשנים, משתתפים ברמת סיכון גבוהה מדווחים כי אינם מצליחים להמר באחריות במצב זה. בדומה למחקר הראשון, הממצאים מצביעים על פער גדול בין חומרת הסיכון לפיתוח הפרעת הימורים לבין תפיסת הצורך בקבלת עזרה.
שכיחות יחסית באחוזים (%) של תפיסת אחריות כתלות בסיווג הציונים על פי ה-SOGS (קטגוריות סיכון בלבד ונבדקים שענו בשאלה זו כי הם מהמרים, (N=301)
| אני מצליח להמר באחריות גם כאשר הפסדתי פעמים רבות | SOGS | ||
|---|---|---|---|
| סיכון נמוך | סיכון בינוני | סיכון גבוה | |
| מאוד לא מסכימ/ה | 20.59% | 17.65% | 61.76% |
| לא מסכימ/ה במקצת | 27.78% | 16.67% | 55.56% |
| לא מסכימ/ה ולא מתנגד/ת | 20.83% | 18.75% | 60.42% |
| מסכימ/ה במקצת | 42.31% | 26.92% | 30.77% |
| מסכימ/ה מאוד | 70.48% | 18.10% | 11.43% |
הערה: השכיחות מחושבת כאחוז מתוך סך המשתתפים עבור כל אחת מן האפשרויות בסולם ליקרט בן 5 דרגות
לסיכום, המחקר הנוכחי מספק נתונים עדכניים, מהימנים ותקפים אודות שכיחות הפרעת ההימורים בישראל, בקרב האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל, נכון ל-2021 - 2022. ממצאי המחקר מדגימים את החשיבות ואת תרומתם של משתנים פסיכולוגיים שונים להסבר תופעת ההתמכרות להימורים מעל ומעבר לתרומתם של משתנים סוציו-דמוגרפיים. במחקרי המשך, מומלץ לקחת בחשבון היבטים נוספים להסבר התופעה תוך דגש על משתנים פסיכולוגיים - קוגניטיביים ואישיותיים ואחרים על מנת להציע כיוון דרך הן למיפוי ואיתור התופעה בקרב האוכלוסייה הכללית והן לפיתוח דרכי טיפול והתערבות בעתיד.
ביחס למדיניות ציבורית, ממחקר זה עולה כי שכיחות הסיכון להפרעה גבוה מעט יותר מהערכות קודמות , ומעלה צורך מוחשי לאיסוף נתונים במחקרים אפידמיולוגיים גדולים אודות הפרעה זו בכדי לאמוד את שכיחות התופעה על בסיס קבוע. להפרעת הימורים יש השפעה מכרעת על האדם, על סביבתו הקרובה ועל החברה בכלל. לצד מיפוי ומעקב אחרי שכיחות התופעה יש לתת את הדעת על הרחבת המחקר בכדי לאתר גורמים נוספים היכולים לנבא הפרעת הימורים, לצד מחקר נוסף שמטרתו לשפוך אור נוסף על היבטים הקשורים לתובנה למחלה תוך הגברת תשומת הלב הציבורית לאספקט זה במיוחד. הדגש הניתן כיום על הימור אחראי, חשוב ללא ספק. עם זאת, ייתכן כי פגיעה בתובנה למחלה עלולה למסך על תפיסת האחריות בקרב מהמרים הנמצאים בסיכון.
