הן יושבות תחת ההגדרה של התמכרויות התנהגותיות והן מתיישבת בדרך כלל על תחושת ריקנות. אז מה זה בדיוק אומר ואיך אפשר להתמודד איתן? ביקשנו מד"ר אמנון מיכאל, מנכ"ל עמותת "הדרך" לגמילה מהתמכרויות, לעשות לנו מעט סדר בבלאגן
כשאנחנו חושבים על התמכרות, סביר להניח שהדבר הראשון שיקפוץ לנו לראש הם חומרים ממכרים כמו סמים ואלכוהול, אבל התמכרויות, כפי שהן מוגדרות כיום, טומנות בחובן עוד לא מעט תופעות התנהגותיות המוגדרות כהתמכרות של ממש.
לצד ההתמכרות לחומרים פסיכו-אקטיביים (כגון סמים, אלכוהול וגם אוכל במקרים מסוימים) ישנה יריעה רחבה של התמכרויות המוגדרות כהתמכרויות התנהגותיות ביניהן, גם התמכרות לשופינג, הימורים ואפילו לחובות. "התמכרויות כלכליות נכנסות תחת ההגדרה של התמכרות התנהגותית", מסביר ד"ר אמנון מיכאל, ד"ר לעבודה סוציאלית קלינית, מרצה באוניברסיטת חיפה ומנכ"ל עמותת "הדרך" לגמילה מהתמכרויות. "ארגון הבריאות העולמי הכריז על הימורים כהתמכרות רשמית כבר בשנת 2013, והיום ישנם בין 1-2 אחוז אנשים המוגדרים כמכורים כלכלית בעולם, שזה מספר אסטרונומי ממש".
התמכרות כלכלית טומנת בחובה את כל מאפייני ההתמכרות המוכרים, הכוללים דפוסים עיקשים שחוזרים על עצמם שמשתלטים על חייו של האדם, עד כדי כך שהוא לא מסוגל לחשוב או לעשות שום דבר אחר, ויש לה תמיד גם השלכות חברתיות שליליות, כגון בידוד וניתוק מהסביבה. לכך מצטרפים עלייה גוברת בתדירות השימוש ואי תפקוד, אך נראה כי בכל הקשור להתמכרות כלכלית ניתן לחדד עוד קצת את הסיבות והסימפטומים שמייחדים אותה מכל התמכרות אחרת.
"כשאנחנו מדברים על הימורים, כמעט תמיד נזהה אצל המכורים אלמנטים של חרדה ודיכאון. לכך מתווספים גם מאפיינים פנטזיונרים המביאים לבעייתיות בקושי של שיפוט ואחיזה במציאות", מסביר ד"ר מיכאל. "יש פה הפרעה גרנדיוזית - המכור חושב שבכל פעם שהוא מהמר הוא 'יביא את המכה', יתעשר ויביא פתרון לכל בעיותיו, מה שרחוק כמובן מהמציאות, ויש פה אלמנטים של חשיבה ילדותית, לא מבוססת מציאות". באופן פרדוקסלי, המהמר בדרך כלל מכור יותר להפסד מאשר להצלחה, שכן ההפסדים משמשים עבורו כ"דלק", ככוח המניע, שרק גורמים לו לנסות את מזלו שוב ושוב עד שהדבר משתלט עליו.
בכל הקשור לשופינג, ההתמכרות מתיישבת בדרך כלל על תחושת ריקנות. יש פה מנגנון ברור של קנייה שנועדה לפצות ולמלא את הריק, את "החור הפנימי" הזה. "הקנייה מובילה בדרך כלל לתחושת אשמה והמכור מבטיח לעצמו שלא ייעשה זאת שוב, אך תחושת האשמה פוגשת שוב את הריקנות שבתוכו, מה שמוביל להפרה של ההבטחה הזאת. אי ההצלחה לעמוד בהבטחה מובילה לתחושת כישלון ובושה ומכאן גוררת אותו למסע קניות חדש במטרה לפצות על התחושה הזאת וכך הלאה".
ההתמכרות לחובות יכולה להיות אולי תמוהה לחלקנו, שרק מנסים להיפטר מהחובות בחיינו, אבל מסתבר שיש לא מעט אנשים המתמכרים לחובות. המנגנון העומד בבסיסה של ההתמכרות הזאת טומן בחובו תחושת "הלקאה עצמית", אנשים שמרגישים שהם חייבים להעניש את עצמם בדמות החובות שהם מייצרים. "התמכרות לחובות מוזנת גם מתחושת רדיפה, אסור שיהיה לי שקט, אסור שיהיה לי טוב, ויש פה גם מנגנון של הרס עצמי שחובר להתמכרות הזאת ומזין אותה".
אבל למה באמת כל כך קשה להשתלט על ההתמכרות ולשלוט בה? איך קורה שאדם מגיע למצב שההתמכרות כזאת משתלטת עליו? על מנת לענות על שאלת מיליון הדולר הזאת, אנחנו צריכים לחזור חזרה פנימה, לתוך המוח שלנו. הכל בראש? נראה שאין מדויק מזה. "כל ההתמכרויות באשר הן עוברות במרכז העונג במוח" מסביר ד"ר מיכאל. "במוח ישנו אזור שהפעילות שלו נתפשת כגמול והנאה על פעולות שנחרטו בו כהישרדותיות אבולוציוניות". ההצדקה האבולוציונית הזאת מקשרת בין הנאה לבין דברים הנחוצים לנו להישרדות. לצורך העניין, אם לא הייתה לנו הנאה מסקס, סביר להניח שלא היינו מבצעים את הפעולה הזאת, ואותו הדבר לגבי אוכל. כשאנחנו מבצעים פעולה שהטבע רוצה שנמשיך לבצע אותה (כמו סקס לצורך התרבות ואוכל לצורך קיום) אז האזור הזה מופעל ומפריש דופמינים, חומרים שאנחנו מאד אוהבים להרגיש שעושים לנו נעים כתוצאה מהפעולה שאנחנו עושים. "מה שקורה בהתמכרות הוא שהיא מייצרת מעין מעקף על האזור הזה, מבצעת עליו מניפולציה. היא 'מלמדת' את המוח שלנו שבאמצעות המימוש שלה מופרשים החומרים שמעניקים לנו תחושת היי ואז המוח רוצה עוד ועוד מהם. זאת הסיבה שבכל התמכרות חייבת להיות כמיהה, השתוקקות להנאה הזאת".
אם הזכרנו שאצל רוב המהמרים המכורים, למשל, נזהה תמיד בעיות של דיכאון וחרדה העומדים מאחורי ההתמכרות שלהם, עכשיו רק תחשבו מה קורה שהם מקבלים "את מנת הסם שלהם" ומהמרים: המוח, שיצר חיבור בין התמכרות והנאה, מפריש את הדופמינים ו"מרים" אותם מהתחושות הללו ולכן הקרייבינג, התשוקה להתמכרות, רק הולך וגדל. "זאת בדיוק הסיבה לכך שאי אפשר לרפא התמכרות", מציין ד"ר מיכאל. "אפשר לטפל בבעיה ולשלוט בה, אבל המוח 'זוכר' את החיבור הזה, ולכן מי שהיה מכור בעבר תמיד נמצא בפוטנציאל לעורר את המקום הזה שוב".
ואם כבר דיברנו על טיפול, צריך להבין שהגמילה היא לא הטיפול, אלא רק הצעד הראשון בתהליך ההחלמה. "כל התמכרות טומנת בחובה הכחשה, שהיא חלק בלתי נפרד מהמנגנון. אין התמכרות ללא הכחשה, לכן הצעד הראשון לטיפול הוא ההודאה שיש התמכרות והיא גדולה ממני. בלי זה אי אפשר לעשות שינוי", מסביר ד"ר מיכאל. לאחר מכן מתחיל תהליך ההינזרות, בו המכור צריך להבין שכדי להתחיל בתהליך ההחלמה הוא לא יכול להתקרב למושא ההימורים שלו בשום פנים ודרך. מכורים לשופינג לא יכולים לצאת לקפיצה קטנה בקניון ומהמר כפייתי לא יכול למלא "רק עוד טופס אחד", ממש כמו שמכור לאלכוהול לא יכול לשתות כוסית קטנה באירוע, שכן אז יתעורר שוב אותו חיבור במוח, שיבקש עוד ועוד. ההימנעות חייבת להיות מוחלטת.
משם עוברים לתהליך הבירור - מה בכלל הוביל את האדם מלכתחילה אליה, כמו גם חקירת המבנה האישיותי שלו. אחרי ההכרה וההבנה שהאדם אכן מכור וחסר אונים מול ההתמכרות שלו, הוא מתחיל לשנות את טיב מערכת היחסים שלו איתה - מיחסים של מאבק ותחרות, ליחסים של כניעה. זהו בעצם הצעד השני בתהליך. "אני תמיד אוהב לדמות את ההתמכרות לכניסה לזירת אגרוף כשהמתחרה מולך הוא לא אחר ממייק טייסון", מחייך ד"ר מיכאל. "תחשבו על אדם ממוצע שנכנס לזירת אגרוף עם אלוף העולם ורוצה להילחם בו. מה הסיכוי שלו? אגרוף אחד של מייק טייסון זהה ל-600 קילו שהודפים אותו, אז מה הסיכוי שהוא ינצחו? אותו דבר בדיוק קורה עם ההתמכרות - אצל רוב המכורים תמיד יש את המחשבה הזאת שהם בשליטה ויכולים 'רק עוד פעם אחת' אבל הפעם הזו יכולה להיות הרסנית. המכור צריך להבין שההתמכרות גדולה וחזקה ממנו עשרות מונים, אז הוא לא הולך להיאבק בה אלא להיכנע בפניה ולטפל בה".
בנוסף, טיפול בהתמכרות תמיד ישלב ויערב את המשפחה הקרובה של המכור. "המשפחה היא לא פעם גם הבעיה וגם מקור הפתרון בהתמכרות", מסביר ד"ר מיכאל. "מהמרים כבדים, למשל, שנקלעים לחובות כבדים פונים לא פעם למשפחתם בבקשה להציל אותם והמשפחה, מתוך חרדה וחוסר אונים, כמו גם מתוך רצון נואש לעזור, תלווה את הכספים הדרושים, אך אלה רק יזינו את מעגל הקסמים שייקח אותו שוב אל ההתמכרות. עבודה טיפולית על התמכרות תמיד תחייב עבודה משפחתית, כשהמשפחה הופכת להיות צד פעיל בתהליך ההחלמה", מסכם ד"ר מיכאל.
לסיכום, לא כל אהבה גדולה להשתתפות בהגרלות או לשופינג תוגדר באופן מידי כהתמכרות כלכלית, אולם עדיין חשוב שנכיר באפשרות שהתמכרות כלשהי תצוץ לפתע בחיינו, קרוב לוודאי בסיטואציות קצת פחות זוהרות. אם וכאשר מצב שכזה קורה לנו או לאדם קרוב אחר, חשוב שנדע לזהות ולטפל בהתמכרות בצורה נכונה ואחראית.
